תוספות רבינו יצחק בן יעקב הלבן למסכת יומא; הובא לדפוס מכתב יד בצרוף מבוא והערות על ידי דב גנחובסקי, ירושלים תשט"ו.
רבינו יצחק הלבן, מבעלי התוספות ותלמיד רבינו תם, שמש נושא למחקרים מרובים, דבריו בפרשנות ופסקי הלכות ממנו מצוטטים בכמה מספרי הראשונים, כן נשתמרו שני חיבורים ממנו בכתב יד.
לא ידוע הרבה על תולדותיו, סבורים שמוצאו מביהם. הכנוי רבינו יצחק הלבן בא לו כנראה על שערותיו הבהירות*). הוא למד בגרמניה וצרפת ושמש את רבי יצחק בן אשר בשפירא ואת רבינו תם. ר"י הלבן ישב זמן מה בפראג ואחר כך שמש אב בית דין ברגנסבורג.
משני חיבוריו שנשתמרו בכתב יד, נדפס האחד, תוספות על מסכת כתובות לפני כמה שנים בלונדון (מהדורת הרב פנחס יעקב הכהן, לונדון תשי"ד), חיבורו השני, תוספות למסכת יומא, יצא עתה במהדורת דוב גנחובסקי.
המהדיר הקדים להוצאתו מבוא מקיף על תולדות ר"י הלבן, המבוסס בחלקו הגדול על המחקרים שהופיעו עד כה, אולם מכיל גם כמה השערות חדשות על מפעלו הספרותי של ר"י הלבן, המיוסדות על נתוח שני החיבורים שעד כה היו טמונים בכתב יד.
התוספות למסכת יומא המונחות לפנינו הן רשימות שרשם לעצמו המחבר עת למד אצל רבו, הריב"א, ועל כן אין הן משקפות את מלוא שיעור קומתו של ר"י.
המהדיר קשט מהדורתו בהערות ומראי מקומות מאלפים. לספרו צורפו כמה מדברי ר"י הלבן המובאים במקומות אחרים (חבל שעל יד הקטעים האלה לא ציין המהדיר את המקבילות כגון: אור זרוע חלק א', סימן ת"א – השווה הגהות אשרי חולין פרק ג', סימן ט"ז : מרדכי חולין סימן תרכו אור זרוע חלק א', סימן תנג – השווה הגהות אשרי חולין פרק ז, סימן כד; מרדכי חולין סימן תרעד / אור זרוע חלק ג סימן שנט – השווה הגהות אשרי בבא מציעא פרק ט' סימן לד. / אור זרוע חלק ג' סימן לב – השווה הגהות אשרי בבא מציעא, פרק ה', סימן כט, הגהות מרדכי בבא מציעא תלה).
יש להצטער על כמה אי-דיוקים במבוא במיוחד ברשימה בה נזכרים כל המקומות בהם מצוטטים דברי ר"י הלבן בראשונים.
הננו להזכיר את האי-הדיוקים, פרט לאלו בהם ברור שטעות דפוס לפנינו (כמו אור זרוע חלק ב' סימן תלד – צריך להיות תלח: הגהות אשרי חולין פרק ג' סימן ס"ו – צריך להיות ט"ז):
המהדיר מציין בין המקומות בהם מצוטטים דברי ר"י הלבן גם את אלה: אור זרוע חלק ד' סימן ל': מרדכי קידושין סימן תתצו, שם כתובות סימן ריא: שם חולין סימן תתקצד – בכל אלו המקומות אין מובאים דברי ר"י הלבן – כמה מן הסימנים המצויינים אינם נמצאים כלל.
מקומות בהם מובאים דברי ר"י הלבן והמהדיר לא ציין אותם הם כאלה: מרדכי חולין סימן תרכ, הגהות אשרי חולין פרק ז, כד: שם בבא מציעא פרק ה', כט: שם פרק ט', סימן לד**).
במקום הראשון נזכר הר"י הלבן בשם הר"י מביהם (שהכונה לר"י הלבן ולא לאחר מתברר מתוך מקבילות), ועל כן לא נכונים דברי המהדיר שהכנוי ר"י מביהם נזכר רק בספר אמרכל ובראבי"ה, הוא מובא, כאמור, גם במרדכי חולין תר"כ, ומלבד זה גם באור זרוע חלק ג' סימן שנט.
המהדיר מציין בין המקומות בהם מצוטטים דברי ר"י הלבן גם מרדכי פסחים סימן תקס"ו. המעיין שם ימצא דברי רבי יצחק מפראג – מאין למהדיר הבטחון שהכוונה לר"י הלבן. אולי לרבי יצחק בן מרדכי מביהם! שמואל כהן בספרו על המרדכי (תורגם לעברים ונתפרסם ב"סיני" כרכים יא-טז) סבור דווקא שכוונה לרבי יצחק בן מרדכי.
ואם כן, גם אינם מדוייקים דברי המהדיר שהכנוי רבי יצחק מפראג בנוגע לר"י הלבן, מופיע פעם אחת מתוך שלוש הבאות ממנו במרדכי (דרך אגב: לפי המהדיר מובאים דברי ר"י הלבן שבע פעמים במרדכי – לפי דעתנו לפחות ארבע פעמים – למה כתב כאן שלוש פעמים!?).
לבסוף עוד נעיר על פרט אחד מתולדות ר"י הלבן שנעלם כנראה מעיני המהדיר. בספר הפסקים לר"י הזקן, רבינו תם ושאר בעלי תוספות (פורסם על ידי ש. אסף בספר היובל לכבוד אלכסנדר מרקס, חלק עברי) מובאת תשובה שהיא, כפי שמתברר מתוך מקבילה לר"י הלבן. אולם בעוד שמקבילה כתוב: "ובארץ ההיא שמעתי", כתוב שם: "ובארץ האי שמעתי" – ארץ האי היא אנגליה, ומכאן נראה שר"י הלבן ביקר גם באנגליה.
לספק דברי פתיחה מאת הרב י. ל. הכהן מימון, בהם הוא משבח את המהדיר הצעיר על עבודתו והתעניינותו בהוצאת ספרי ראשונים ותולדותיהם, והננו מצטרפים לדבריו.
מתוך "חרות" 1.4.1957
*) דעה זו מובאת בספר בשם אפרים א. אורבך בספרו "בעלי התוספות" עמ' 185, הערה 26. לאמתם של הדברים הובעה דעה זו עוד לפני חמישים שנה (טיקאצ'ינסקי, פארארביימען צור גרמינא יודאיקא, כתב ע חדשי שנת 1909, ע' 350.
**) יש להוסיף על אלה דברי פרשנות בתנ"ך המוזכרים על ידי ברלינר ב"פליטת סופרים" עמ' 20 בחלק הגרמני, ראה גם השערת ברלינר בנוגע לבנו של ר"י הלבן שם עמוד 49, הערה 31.