תוספתא למסכתות שבועות-מכות עם פירוש "חזון יחזקאל" מאת הרב יחזקאל אברמסקי. ירושלים תש"כ.
הכרך המונח לפנינו הוא אריח נוסף במפעל חייו של הרב יחזקאל אברמסקי: כתיבת פירוש לתוספתא.
את הרעיון לחבר פירוש לתוספתא עורר ברב המחבר, הרידב"ז. כתב לו הרידב"ז להרב אברמסקי, אחרי שהלה לקח לו לאשה אחת מנכדותיו: "חידושיך יפים וטובים אך לא רק לחידושים ופירושים בודדים בתלמוד ובפוסקים צריך הדור. הרי לפניך שדה הלכה נרחב, שרק מעטים ההולכים בו בימינו אלה. לך ופרוץ דרך בתוספתא".
ומאז, זה בערך יובל שנים, שקוד הרב אברמסקי על פירושו זה. בשנת תרפ"ה הופיע בווילנה הכרך הראשון – והוא הפירוש לסדר זרעים. מאז המשיך לעסוק בו בכל מקומות שבתו, על אף תפקידיו הצבוריים הרבים, דיינות והרבצת תורה, שאכלו רוב-רובן של עתותיו. במשך עשרים וחמש השנים האחרונות נדפסו, מקודם בלונדון ולאחר מכן בירושלים, כרבים של "חזון יחזקאל" ובהם פירושים לתוספתא למסכתות מסדר מועד, נשים, נזיקין וקדשים ועוד מעט ויושלם כל הפירוש לחמש סדרים.
הפירוש מתחלק לשנים: "באורים" ו"חדושים". בבאורים מבאר המחבר בסגנון צח וקל את דברי התוספתא. החדושים מכילים ברורים מעמיקים יותר, בהם מנמק המחבר פירושיו בבאורים, בהם הוא דן בשוני בין הלכות התוספתא ואותן הלכות עצמן כשהן מובאות בתלמודים או במדרשי תנאים, ובהם גם מסביר פסקי הראשונים, וביחוד של הרמב"ם, הנובעים או קשורים לדברי התוספתא.
הרב אברמסקי מתלמידיו ואנשי מחיצתו של ר' חיים איש בריסק דרך רבו בהבנת התלמוד היא נר לרגליו. דרכי הגיונו. סממני נתוחיו. ירידה לשיתין של כל הלכה, חשוף יסודה והפרדתה בעיקרה מן הדומה לה: "שני דינים" – הם גם המאפיינים חדושי "חזון יחזקאל".
קשה לתאר את החדושים מבלי להציג מהם לדוגמא לפחות אחד.
והרי גרגיר אחד:
דברי הרמב"ם בהלכות סנהדרין (יז, ה)! "אמדוהו לשתי מלקיות ולקה ונתקלקל בין בראשונה בין בשנייה פטור. נפסקה הרצועה בשנייה פוטרים אותו. נפסקה בראשונה נפטר ממלקות ראשונה ולוקה האומד השני. כפתוהו על העמוד וכרת את המיתרים וברח פטור ואין מחזירים אותו".
ואמנם נכון הדבר שנתקלקל, או נפסקה הרצועה, או ברח אחרי שכפתוהו פטור, מפני שכבר נתקיים בו "ונקלה אחיך לעיניך" כיון שנקלה פטור. ברם הדבר צריך טעם למה בשנתקלקל אפילו בראשונה, פטור גם משניה, וכן גם בברח אחרי שכפתוהו, פטור אף משניה, אפילו כשברח בראשונה. ואילו בנפסקה הרצועה, אם נפסקה בראשונה נפטר רק ממלקות ראשונה ולוקה האומד השני?
ומסביר הגאון המחבר! "בנתקלקל יש מקום לומר שהמלקות השניות גרמו נמי לאותו קלקול, דמשום ההכאה שלקה נפלה עליו אימתה ופחד מפני שאר ההכאות שהוא עומד להלקות היום על פי אותו אומד, ונתקלקל. גם בכפתוהו על העמוד, הלא כפתוהו אז בין בשביל המלקות הראשונות ובין בשביל המלקות השניות. מה שאין כן בנפסקה הרצועה במלקות הראשונות, אין בזה מחמת מלקות השניות כלום, ולכן נפטר רק ממלקות ראשונה ולוקה האומד השני".
הדברים הם נהירים ובהירים!
וכתובים הם הבאורים והחדושים לא רק בסגנון צח וזך, אלא גם בטעם, וחוט של חסד, שהוא פרי של עמל ויגיעה לאמיתה ולשמה של תורה, משוך על כל היצירה.
בימים אלה, מלאו לגאון המחבר שבעים וחמש שנה. יהי רצון, שיזכה הוא ואנשי ביתו לחיים ארוכים, להמשיך פעולותיו הנאות, לראות בהשלמת מפעלו-חזונו "חזון "חזון יחזקאל", ובפתיחתן וסיומן של יצירות נוספות.
מתוך הפרדס חוברת ב' שנה ל"ו