הרמב"ם בפירוש המשניות סוף מסכת סוכה מביא דברי הגמרא על מרים בת בילגה שבעטה בסנדלה על גבי המזבח ואמרה לוקוס לוקוס (זאב זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל. הוא כותב: "… נשאת נערה אחת מהם לאחד משרי היונים וחזרה לדתם והעיזה פניה ונכנסה לביהמ"ק והכתב בסנדלה על המזבח והיתה מדברת ואומרת לו בלשון יוני יאריב יאריב עד מתי אתה מכלה…".
המלים יאריב יאריב בלתי מובנות ובודאי נשתבשו. בדפוס הראשון של פירוש המשניות לרמב"ם (נאפולי רנ"ב) הגירסא: יא ריב יא ריב. וגם זה משובש.
במקור הערבי (תצלום כתב-יד שלדעת המהדיר ס. ששון הוא כתב ידו של הרמב"ם. קופנהגן תשט"ז, עמ' 358): כתוב: יא ד'יב יא ד'יב, אשר פירושו בערבית זאב זאב.
מוכח שגם בתרגום היה כתוב יא ד'יב יא ד'יב, אך עדיין יש לתמוה מה ראה מתרגם המשניות להשאיר מלים אלה בערבית. היה לו להביא או לשון הגמרא לוקוס לוקוס, או לכתוב בעברית זאב, זאב, מה למלים הערביות האלה בתרגומו?
הדרום חוברת יט ע"מ 171
מאת: טוביה פרשל