ד"ר מיכאל הנדל תמונות מן העבר (מחיי בית ישראל בגולת במאות הי"א – הי"ח) יהושע ציצ'יק, הוצאת ספרים ב־ע"מ', ת"א, תשמ"ו.
מגמת הספר שלפנינו להציג לפני הקורא תמונות מחיי עמנו באירופה במאות הי"א—הי"ח. לא תמונות סתם, אלה כאלה המקפלות בתוכן פרשיות שלמות של תולדות ישראל, האופייניות לחייו. הפנימיים של העם בכל פזוריו ולמאבקו ומאמציו התמידיים על קיומו בין הגויים.
המחבר לא בא להצביע על גורמים מהסטוריה היהודית שטרם עמדו עליהם, וגם לא למסור פרטים שלא היו ידועים לנו — אולם יש בספר שלפנינו מן המקוריות ומלאכת מחשבת בבחירת התמונות ואופן הצגתן. גולת ישראל באירופה לא היתה אף פעם מעור אחד. לא. הרי תנאי חייו ועולמו הפנימי של הספרדי הגאה, סוחר הבורסה של אמסטרדם, כהרי אלו של היהודי הכפרי באוקראינה, עבד נרצע של "הפריץ" שלו. ולא הרי היהודי האיטלקי בימי הרנסנס כהרי יהודי פראג ווינה באותה תקופה. כל שכן שאין דומות קהלות ישראל זו לזו, ואפילו תנאי חייה ורמת תרבותה של קהלה אחת בתקופות שונות. הצליח המחבר לא רק בבחירת תשע התמונות אלא גם באופן תיאורן. על ידי מסירת כל הגורמים, להם חלק, במישרין אי בעקיפין, בהתהוות התמונה, .חורגת זו ממסגרתה המקורית, תאור קבוצת אישים או קהלות, בתקופות או בתפקידים מסויימים, ומחיה לפנינו תקופות ומדינות שלמות. תשע התמונות שבספר מהוות, על כן, חתך של ההסטוריה היהודית באירופה לכל ארכה, על כל מדינות פזוריה, ולעמקה, בתקופה של שבע מאות שנה.
בפרק "עזרת אחים אחר גזרות ת"ח בפולין", למשל, מתאר המחבר את התארגנות של כל הגולה, על כל קהלותיה ועדותיה לעזרת הקרבנות. יהודים בתורכיה ובפרס פודים אה אחיהם השווים שהובאו לשווקי העבדים של ארצותיהם על ידי הטטרים. המוני הבורחים מפני חרב הפרעות של חמלינצקי מתקבלים בידים פתוחות על ידי אחיהם במערב בביהמיה ומורביה בערי אשכנז ובאמסטרדם. בכל קהלה וקהלה נעשים מאמצים לגיוס כספים כדי לרפא את השבר הגדול שהוכה בית ישראל, אולם בתוך המאמצים האלה לא נשכח גס הישוב בארץ ישראל. בעקבות חורבן הקהלות באוקראינה נסתם אחד ממקורות הכנסתו, ועל כן רואים יהודי ליטא חובה לעצמם להגביר את תמיכתם בישוב בארץ הקודש. והנה בפרק זה עומדים אנו על החורבן הנורא של שנות ת"ח—ת"ט. מתלווים אנו לשיירות השבויים המובלים מזרחה ולזרם הפליטים הזורם למערבה. מתגלית לפנינו תמונה שלמה של קהלות אירופה באותה תקופה.
רואים אנו המוסדות הארציים והמקומיים בפעילותם. כל קהלות הגולה דומות לאברים שבגוף אחד, כל אחת מרגישה בצער וצרת חברתה ובאה לעזרתה. אין שלטון ושבט נראה מפקדים ומפקחים על פעולות ההצלה והעזרה — צו העזרה עולה מאמונת כל יהודי, ממעמקי לבו.
יתר התמונות בספר הן: הרופא היהודי ב- מאות הט"ז—הי"ח ; המגפה השחורה וגורל יהודי גרמניה לאחריה, קוים לתולדות ק"ק ורמיזה במאות הי"א—הי"ח; בתחומי הגיטו הויניציאני; אשת־חיל בגרמניה במאה הי"ז — גליקל מהאמלן; גירוש פראג וביטולו (1744—1748) ; ("מלחמה שלושים השנה" על קיום בית כנסת באויסא שבמרכביה (במאה הי"ח) ; מחיי עיירה יהודית בפולין במאה ה־י"ח.
לפעמים קרובות נותן המחבר לבני התקופה שהוא מתאר לדבר בעד עצמם, על יד ציטטות מרובות ממסמכים, ספרי זכרונית, מכתבים ותעודות אחדות, אלה מכניסות אותנו לפנים מן המאורעות, מרגישים אנו בהלמות דופק הזמן ומשתתפים בצערן ושמחתן של הדמויות הנוטלות בהן חלק.
הספר נכתב בלשון שוטפת ובהתלהבות ורטט. אותם התלהבות ורטט בהם נאחז כל המסתכל בהסטוריה היהודית, שהיא כולה חידה ופלא. כיצד הצלחנו והתגברנו על אלף ואחד המכשולים שאויבינו הערימו בדרכנו מדי יום ביומו? כיצד הצלחנו להתקיים על אף אלף ואחד שמדות ורדיפות — ולא זאת בלבד, אלא גם לשמור על שלמותנו הרוחנית ועליונותנו המוסרית? המחבר הצליח להעביר לקורא לא מעט מן הרטט וההתלהבות האלו שהשקיע בספרו.
חרות יא ניסן תשט"ז
March 23 ,1956