ב-70 השנים האחרונות יצאו לאור ספרים רבים על בתי תפילה יהודים בתקופות ובארצות שונות, מבתי הכנסת העתיקים, שנחשפו על ידי ארכיאולוגים בארץ ישראל ובמקומות נוספים, ועד בתי התפילה הגדולים המפוארים של ה-19. ומאות ה19-20.
היו גם תערוכות על בתי כנסת. "הארכיטקטורה של בית הכנסת בארצות דוברות גרמנית" האחרון היה כנראה הגדול ביותר שנערך אי פעם.
הוא אורגן על ידי המוזיאון הגרמני לארכיטקטורה (Deutsche Architekturmuseum) של פרנקפורט בשיתוף המוזיאון היהודי החדש של אותה עיר לרגל יום השנה ה-50 לליל הפוגרום ב-9 בנובמבר 1938 ונפתח אחר הצהריים של נובמבר 10 של שנה שעברה . התערוכה במוזיאון האדריכלות ריכזה מאות רישומים, ציורים, תצלומים ותוכניות בנייה של בתי כנסת, שרידי בתי כנסת וריהוט בתי כנסת, וכן דגמים ושחזורים של בתי כנסת.
המוצגים בחלק המבוא הראשון, שהציגו בתי כנסת מהעת העתיקה, כללו שברים מבית הכנסת של כורזין, רצפת הפסיפס היפה של בית הכנסת של בית שאן ודגם של בית הכנסת העתיק של גוש חלב.
בחלק השני – המוקדש לבתי כנסת מוקדמים במרכז אירופה – אפשר היה לראות, בין היתר, דגם של בית הכנסת וורמס, שבר של הכתובת על בית הכנסת לנשים באותה עיר, תמונות של פנים בית הכנסת וורמס, של קפלת chapel רש"י, ושל המקווה; חלון מהקיר המערבי של בית הכנסת שפייר, דגמי המקוואות של פרידברג ושפייר, תמונות של בית הכנסת אלטנוי בפראג ותוכניות חפירות הרובע היהודי של קלן.
החפצים המרשימים ביותר בחלק הבא – בתי כנסת מהמאות ה-17 וה-18 – היו שחזור של אולם התפילה מעץ של הורב על המיין, שהוקם ב-1735 בערך; ארון קודש מבית הכנסת לשעבר של ווסטהיים ליד האמלבורג (בערך 1780), ודלתות הכניסה מברזל של בית הכנסת של בינגן (1789).
קירות בית הכנסת בחורב חופו בתמונות של צייר בית הכנסת אליעזר זוסמן מברודי. (על פי מאמר ב- 11 בנובמבר 1988 של די צייט Die Zeit, כל הציורים של אליעזר זוסמן התגלו בשנת 1885 בבית כנסת קטן בכפר באודנבך שבגלאן.)
החלק הרביעי הציג תמונות, הדפסי כחולblue prints ודגמים של בתי כנסת, בארצות דוברות גרמנית שנבנו במאה ה-19 וב-20 לפני עליית הנאציזם לשלטון. בטקסטים, הנלווים לתערוכות, הוסברו האידיאולוגיות השונות שהיוו השראה לעיצובים השונים.
החלק האחרון הוקדש בעיקר לבתי כנסת ולמבני קהילה יהודיים שהוקמו במערב גרמניה מאז סוף מלחמת העולם השנייה.
לאורך התערוכה הוכרה המבקרים על אירועי ה-9 בנובמבר 1938. במקביל נפתחה התערוכה ב-Architekturmusemm, במוזיאון היהודי נחנך חלק מיוחד המציג ומתאר את בתי הכנסת של פרנקפורט. Die Architektur der Synagogue, כרך מאויר בן 400 עמודים, מכיל רשימה של המוצגים, מאמר מ-9 בנובמבר 1938 ומחקרים על בתי כנסת ואדריכלות בתי כנסת. התורמים הם: הנס-פיטר שוורץ, הרולד המר-שנק, גיאורג הוברגר, הילמר הופמן, כריסטיאן קלם, סלומון קורן, האנלורה קונצל, הנס מומסן וגרהרד וו. מוהלינגהאוס.
במוזיאונים פגשתי אנשים שהכינו חלק מדגמי בתי הכנסת המוצגים וכן חוקרים שהיו קשורים לתערוכה. בין האחרונים היו צעירים גרמנים שהקדישו שנים רבות ללימוד האדריכלות של בית הכנסת. אחד מהם, הרולד המרשנק, היה מחברו של עבודה בשני כרכים על בתי כנסת בגרמניה במאות ה-19 וה-20 (המבורג, 1981).
