ביום שלישי האחרון, באסרו חג של חג השבועות, נפתחה תערוכה בספרייה המרכזית של ליובאוויטש, קראון הייטס, ברוקלין, נ"י לציון 300 שנה להולדתו של הגאון רבי ישראל בעל שם טוב מייסד החסידות.
על פי מסורת חב"ד, הבעש"ט נולד בחי אלול בשנת תנ"ח (1698) והתגלה לבני עמנו בחי אלול שנת תצ"ד (1734). גם רבי שניאור זלמן מליאדי נולד בחי אלול בשנת תק"ה (1745). בחי אלול חוגגים חסידי חב"ד את יום הולדתם הן לבעל שם טוב והן לרבי שניאור זלמן, ה"אלתר אדמו"ר. את התערוכה סידר הרב שלום דובער לוין, הממונה על הספרייה המרכזית של ליובאוויטש מזה 20 שנה. הוא מחברם של מגוון ספרים, ביניהם שלושה כרכים מאוירים גדולים המתארים את תולדות תנועת החב"ד ברוסיה, אמריקה וארץ ישראל בהתאמה. כמו כן שימש כעורך "אגרות קודש", מכתבי נשיאי חב"ד, מהם הופיעו עד כה 42 כרכים.
לפני כחמש שנים פרסם את ספריית ליובאוויטש, סיפורה של ספריית ליובאוויטש. הספרייה נבנתה על ידי ראשי תנועת חב"ד, ובראשם הרב שלום בער, הרב יוסף יצחק והרב מנחם מנדל, שהיו אספנים גדולים של ספרים. פרק אחד בספר מוקדש לאיתור והחלמהrecovery בשנת 1977 של אוסף גדול של כתבי יד שנותר בוורשה כאשר האדמו"ר רבי יוסף יצחק עזב את פולין לארה"ב במלחמת העולם השנייה. פרק אחר מתאר את המאמצים – בהם היה מעורב הרב לוין – להביא את ספריו של הרבי, רבי שלום בער, שהוחרמו על ידי השלטונות הקומוניסטיים ושולבו בספריית V.I לנין במוסקבה (כיום ספריית המדינה הרוסית).
החומר הציורי המוצג בתערוכה כולל תצלומים של קברו של הבעש"ט במז'יבז', של מצבת אמו של הבעש"ט ב- Tluste, עיר סמוך לצ'ורטקוב במזרח גליציה (כיום מערב אוקראינה) ותצלומים של מנהיגי חסידות שונים- לא רק של חב"ד- כמו רבי דוד מטולנו, רבי דוד משה (פרידמן) מצ'ורטקוב, רבי אהרן רוקח מבעלז ורבי מרדכי אלתר מגור. תמונה קבוצתית אחת מציגה את רבני ותלמידי ישיבת תומכי תמימים בוורשה, אחרת מציגה את המשתתפים בוועידת רבני אוקראינה שהתקיימה בקורוסטן ב1926.
עניין רב יעורר צילום מכתב (עם מעטפה) שכתב הבעש"ט לתלמידו רבי יעקב יוסף מפולוננוי, כשהוא מזהיר אותו שלא לעסוק בצום ובסגפנות. המכתב המקורי — שהוא כנראה הכתב האותנטי היחיד ביד הבעל שם ששרד נמצא ברשות ספריית ליובאוויטש. בספרייה יש גם את הסידור המקורי של הבעל שם. הרבה נכתב על סידור זה, במיוחד על הקריאה הנוספת ב'ברכת המזון: לידך המלאה 'הגדושה' במקום 'הקדושה'.
בתערוכה מוצגים עותקים של כמה דפי הסידור. בעמוד המכיל ברכותיה של שומע תפילה גלויות חתימותיהם של מספר תלמידי הבעש"ט, שביקשו מאדונם לזכור אותם במהלך תפילתו.
התערוכה לא נועדה לספר על חיי הבעל שם, אלא להמחיש את צמיחתה של הספרות החסידית. "למרות קדושתו של הבעש"ט, הפופולריות והגידול הגדול במספר החסידים, לא נדפס ספר אחד למחשבה חסידית לאורך 25 שנות מלכותו משנת 1734 עד 1760", כותב רבי שלום דובר לוין בקטלוג התערוכה. "גם לא הייתה שום עבודת דפוס שהופקה על ידי תנועת החסידות בהגה יורשו, המגיד ממזריטש, בתקופה הנפרשת בין השנים תק"ך עד תקכ"ב". הספר החסידי הראשון שהופיע בדפוס היה תולדות יעקב יוסף של רבי יעקב יוסף. נדפס בקורץ בשנת תק"מ. בכתביו ציטט והסביר רבי יעקב יוסף את תורת הבעש"ט. בקורץ נדפסו גם בן פורת יוסף שלו (1781) המכיל את המכתב המפורסם שכתב הבעל שם טוב לגיסו ולצפנת פענח (1782).
בין השנים 1780-1810 נדפסו יותר מ-100 ספרים מאת אדונים Masters חסידיים. רובם הגדול היו ספרי חסידות, אבל היו גם כאלה בהלכה או בקבלה. יותר מ-80 ספרים אלו מוצגים בתערוכה, ששמו הרשמי הוא "חסידות בתצוגה".
ניתן להזכיר כאן רק כמה מהם. רק 12 שנים לאחר הדפסת הספר החסידי הראשון, החלו להופיע בדפוס מבחר מתורתו של הבעש"ט. ליקוטים יקרים (לבוב, תקנ"ב; מזירוב, תקנ"ד), כתר שם טוב, חלק א' זולקייב, תקנ"ד חלק ב, שם, תקנ"ה. צוואת הריב"ש נדפסה בז'לקייב בשנת תקנ"ה, מגיד דבריו ליעקב מאת רבי דב בער ממזריטש' נדפס חמש פעמים בין השנים תקמ"א עד תקס"ח. קדושת לוי של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב נדפס לראשונה בז'לקייב בשנת תקס"ו. תניא מאת רבי שניאור זלמן ליידי הופיע שש פעמים בין השנים (1797) תקנ"ז עד (1806)תקס"ו.
לקוטי מהר"ן מאת הרב נחמן מברסלב נדפס בשנת 1806. הוא הודפס מחדש שנה לאחר מכן.
"חסידות בתצוגה" היא התערוכה השישית המתקיימת בספרייה המרכזית של ליובאוויטש בחמש השנים האחרונות. התערוכה תהיה פתוחה עד חי אלול הבא (9.9.1998). לפני שעזבתי העניק לי ראש הספרייה, הרב שלום דובער לוין, את שני ספריו האחרונים. כרך על מעצרו ושחרורו לאחר מכן של האדמו"ר מיטלער (הרב דב בער) ע"י השלטונות הצארים, על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה בארכיונים הרוסיים, וביוגרפיה של רבי אברהם חיים רוזנבוים שהגיע לארה"ב מרוסיה לפני בערך 100 שנה והפך למנהיג חסידי חב"ד בארץ זו.
