הדברים נשמעים כמו אגדה : בשנת 1943, בעצם ימי השואה, כשהנאצים היו מובילים לטבח את האוכלוסיה היהודית בכל ארצות כיבושיהם: כשאדמת אירופה היתה אדומה מדם אחינו ההרוגים ושמיה שחורים מעשן משרפות מחנות-המוות, נפגשו בבריסל שני יהודים בסתר ותיכננו את תרגום את הש"ס ליידיש. כדי להקל על השרידים את לימודו.
הם לא חלמו על העתיד, ולא היו נודרים על להבא, שאם ישארו בחיים יעשו את הדבר – הם ניגשו מיד לביצוע המפעל, כשסביבם מגור ואימת מוות.
אין זו אגדה, אלא סיפור מופלא על עקשנות יהודית. אמונה יהודית, ואהבה עזה ורבה לתורה, שנחלי דם לא יכבוה.
במאי 1940 פולשים הגרמנים לבלגיה. מיד אחרי השתלטותם על המדינה, הם מתחילים לרדוף את האוכלוסיה היהודית. היהודים מוצאים אל מחוץ לתחום המשפט והצדק. הם נעשים הפקר לפרעות, עלילות והתעללויות. הם מנושלים מכל עמדה ורכושם נשדד. באביב של שנת 1942 מתחיל "הפתרון הסופי" לתת אותותיו במדינה. הגרמנים מעלימים מזימותיהם מקרבנותיהם. בתחילה נקראים צעירים וגברים להתייצב, "כדי להישלח לעבודה". יהודים נשמעים לצוו ומתייצבים. אך לא לאורך ימים מצליחים הגרמנים להוליך שולל את קרבנותיהם. באמצע הקיץ 1942, מתבררת ליהודי בריסל האמת המרה, כי לא לעבודה הם נשלחים אלא למחנות-השמדה. הם עוקרים מדירותיהם ומחפשים מקומות-מחבוא. הם אינם נענים מעתה לצווי-ההתייצבות. הגרמנים מתחילים לחפש את קרבנותיהם. הם עורכים חיפושים וסריקות. כעת הם עוצרים לא רק צעירים וגברים, הם מגרשים משפחות שלמות אל מחנות-המוות.
בין אלה שנטשו את דירותיהם וירדו למחתרת, היה גם הרב שמואל היבנר ורעיתו.
הוא יליד גליציה, בארץ מולדתו שקד על ש"ס ופוסקים. אח"כ למד באוניברסיטאות של וינה וברלין והשתקע בבירה הגרמנית. עם עלית הנאצים לשלטון עבר לאוסטריה. רק שנים מעטות ישב בשלווה בוינה. בשנת 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה, וגל של פרעות ורדיפות ניתך על יהודי מדינה זו. היבנר מהגר לבלגיה וקובע מושבו בבריסל.
בסתו של שנת 1943 הוא מוסר את בנו יחידו, בן הארבא בהשתדלות ובעזרת "הצלב האדום" הבלגי שעשה רבות להצלת היהיושים—לידי משפחה נוצרית. הוא עצמו ואשתו מוצאים מקלט בביתו של ספר בלגי. כל יום קללתו מרובה מחברו. בחוץ עורכים חיפושים אחרי יהודים.
היגיעו הגרמנים גם לבית מקלטו? ואף אם לא יגיעו—עד מתי תעמוד הרוח באותו ספר תלגי והוא יוסיף להחביא בביתו אותו ואת אשתו?
באותם ימים כשהיאוש גובר על היבנר, נודע לו כי נתנאל לבקוביץ רוצה להיפגש אתו.
מי הוא נתנאל לבקוביטש ? הוא היה אחד העשירים מבין יהודי בלגיה.
לאחר פלישת הגרמנם למדינה, הצליח לבקוביץ להציל חלק ניכר מרכושו. הוא תמך בנצרכים ועזר לרבים מאחיו. לאחר שנתגלו תכניות ההשמדה של הגרמנים הכין בשיתוף-פעולה עם המחתרת הבלגית, תעודות-זהות מזוייפות, שהצילו יהודים רבים מגירוש למחנות-ההשמדה.
לבקוביץ' הוא אמנם סוחר ואיש-עסקים גדול, אך גם נין ונכד לגאונים, וישבי על מדין בקהילות ישראל, הוא מתייחס על המהר"ל מפראג (השם לבקוביץ נגזר מליווא-לייב) עליו גאוותו. אהבה עזה לתלמוד. עליו עשו אבותינו לילות כימים מחלחלת בדמו. זה שנים שבמוחו מתרקמת תכנית לתרגם את הש"ס ליידיש, גם כעת בימי הגירושים, בימי ההשמדה הנוראים, בהיותו עסוק בעבודת- הצלה, אין תכנית זו משה ממוחו, והוא מחליט לגשת לביצועה.
הוא מחפש איש שעליו יוכל להטיל את המשימה, להתחיל בתרגום הש"ס ליידיש. הגרמנים מחפשים ברחובות בריסל יהודים, כדי לשלחם למחנות ההשמדה, ואילו לבקוביץ' מחפש בין השרידים-המתחבאים, איש שיודע לתרגם את התלמוד.
והנה שומע לבפוביטש שמע על אודות היבנר. "תלמיד-חכם גדול האיש, לא רק תלמיד-חכם אלא גם מלומד במדעים שונים : מדבר וכותב עברית מצויינת, והנו גם בעל דקדוק. הוא האיש המתאים לעסוק בתרגום." כך אומרים לו ללבקוביץ'.
אבל איפה הוא היבנר? איפה יש לחפש? כיצד אפשר לחפש ולמצוא אותו בעליות ובמרתפים, שבהם מתחבאים שרידי יהודי בלגיה?
לבקוביץ' מחפש. בדרך-לא-דרך מגיעה השמועה אל היבנר במקום מחבואו. בראשית הקיץ של שנת 1943, בזמן שקלגסי הנאצים בולשים ברחובות ובבתים של בריסל, לבער מהם כל יהודי שנשאר לפליטה-נפגשים השניים, כדי לתכנן בסתר את תכנית תרגום הש"ס ליידיש.
לבקוביץ מציע : הוא יכלכל את היבנר ואת אשתו, וגם יצייד אותם ב'ניירות' , היבנר מקבל עליו לשקוד על עבודת התרגום.
שבוע אחרי הפגישה הראשונה, הם נועדים שוב. היבנר מראה ללבקוביץ' דוגמאות מן התרגום. לבקוביץ' מרוצה. השניים מחליטים לתרגם תחילה את מסכת ברכות, היא המסכת הראשונה בש"ס. והיא גם המסכת היחידה שיש להיבנר במקום-מחבואו.
על-אף המחסור בספרי-עזר מתמסד היבנר לתרגום, לניקוד ולפיסוק של הגמרא, בכל שבוע הוא מכין בערך ארבעה דפים של התלמוד.
בכל יום א' בשבוע, הוא היום בו שותים הנאצים לשכרה והפחד מפני החיפושים אינו גדול כל כך- נפגש היבנר עם לבקוביץ', כדי למסור לו דו"ח על התקדמות העבודה. הפגישות מתקיימות במקומות שונים. פעם במקום סתר ופעם בדירתו של יהודי שהיה מועסק בתעשיית המלחמה של הגרמנים וגזירת הגירוש לא חלה עליו. לדיונים על התרגום מצטרף יהודי שלישי, החי גם הוא במחבוא: הרב מאיר פאיירווערקער. כשנגמר התרגום של מסכת ברכות, דנים בהמשכו. מן הדין היה להתחיל בתרגום מסכת שבת, שהיא הראשונה לסדר מועד. אך פייארווערקער מציע לתרגם את מסכת בבא מציעא, ונימוקו עמו. הרי התרגום נועד בראש-וראשונה לתלמידים בבתי תלמודי-תורה. מסכת שבת אינה מן המסכתות הנלמדות על ידי תלמידים. יש לתרגם תחילה את מסכת בבא מציעא.
בשעה שהנאצים מובילים מכל קצות אירופה תינוקות של בית רבן למשרפות ולתאי-הגזים, יושבים יהודים, שחרב הגרמעים מונחת על צווארם, ומכינים ספרי לימוד לנערים ב"חדרים" ובבתי תלמוד תורה השוממים! הצעת פייארווערקער תמקבלת. משיגים מסכת בבא מציעא, והיבנר מתחיל בתרגומה. הוא ממשיך במרץ בעבודה. לבקוביץ' ממלא בנאמנות ובמסירות את התחייבותו. הוא תומך בהיבנר ובאשתו ביד רחבה.
הרי הם בבחינת זבולון ויששכר. אך אין זה זבולון שמח בצאתו ויששכר עליז באוהלו – אלא זבולון ויששכר בדווי ובעצב, במחבוא ובמחתרת.
בספטמבר 1944 שוחררה בלגיה על ידי צבאות הברית, היבנר יוצא ממחבואו ובידו התרגומים על המסכתות ברכות, ובבא מציעא, וחלק של בבא קמא.
לבקוביץ' חזר לעסקיו לעמוד בראש עסקיו המסועפים. הוא נוטל חלק פעיל בהקמתה מחדש של הקהילה, ועומד בראש האיגודים הציוניים במדינה—ועם זה אינו מסיח דעתו ממפעל התרגום.
הוא מאיץ בהיבנר להמשיך בעבודתו. מסוף המלחמה עד שנת תש"ח, שבה היגר לארה"ב, מסיים היבנר את התרגום של מסכת בבא קמא ומברגם שתי מסכתות נוספות: שבת ובבא בתרא. ה
בינתיים עשה לבקוביץ' צעדים מעשיים, כדי להביא את התרגום לדפוס. אין זה דבר קל. באירופה של שנות אחרי המלחנה אין בתי-דפוס, שביכולתם לבצע עבודה זו. אחרי מאמצים רבים והשקעות גדולות עולה המשימה בידו. בשנת 1952 מופיעה בפאריס מסכת בבא קמא, מנוקדת, מפוסקת, ומתורגמת ליידיש. מפאת סיבות טכניות חלה הפסקה בהדפסתן של המסכתותו האחרות. ורק בשנת 1961 הופיע בבריסל התרגום למסכת בבא מציעא. כרך זה, שזכה בפרס מטעם הממשלה הבלגית בשל ההדפסה המהודרת, יצא במהדורה שניה בשנת 1965 כעבור שנתיים הופיע התרגום של מסכת ברכות. כעבור שנתיים הופיע התרגום של מסכת ברכות.
לפני שנה נפטר נתנאל לבקוביץ' בתל-אביב. אלמנתו רות—ידה נטויה להמשיך במפעל בעלה, וכפי ששמעתי מהרב היבנר, עומדת היא למסור לדפוס בישראל את התרגום של מסכת בבא בתרא.
טוביה פרשל
מתוך זכור באגודת זכור בישראל
תולדות עם ישראל, (1) (2) עמ' מס' 47
הודפס ע"י אוצר החכמה