בימים אלה נפטר בניו-יורק בגיל 91 הרב שמואל היבנר. במלחמת העולם השניה ישב בבריסל בבלגיה, במחבוא בו הסתתר מפני הנאצים שקד על תרגום הש"ס ליידיש. בשורות הבאות מסופר הסיפור המופלא של תרגום הש"ס במחתרת בימי השואה.
הדברים נשמעים כמו אגדה, בשנת 1943, בעצם ימי השואה, כשהנאצים היו מובילים לטבח את האוכלוסיה היהודית בכל ארצות כיבושיהם; כשאדמת אירופה היתה אדומה מדם אחינו ההרוגים ושמיה שחורים מעשן משרפות מחנות המוות – נפגשו בבריסל שני יהודים בסתר ותיכננו את תרגום הש"ס ליידיש, כדי להקל על השרידים את לימודו.
הם לא חלמו על העתיד, ולא היו נודרים על להבא, שאם יישארו בחיים יעשו את הדבר – הם ניגשו מיד לביצוע המפעל, כשסביבם מגור ואימת מות.
אין זה אגדה – אלא סיופר מופלא על עקשנות יהודית, על אמונה יהודית, על אהבה עזה לתלמוד, אהבה רבה – שנחלי דם לא יכבוה.
*
במאי 1940 פולשים הגרמנים לבלגיה. מיד אחרי השתלטותם על המדינה הם מתחילים לרדוף את האוכלוסיה היהודית. היהודים מוצאים אל מחוץ לתחום המשפט והצדק, הם נעשים הפקר לפרעות, עלילות והתעללויות. הם מנושלים מכל עמדה ורכושם נשדד. באביב של 1942 מתחיל "הפתרון הסופי" לתת אותותיו במדינה. הגרמנים מעלימים מזימותיהם מקרבנותיהם. בתחילה נקראים צעירים להתייצב "כדי להישלח לעבודה". יהודים נשמעים לצוו ומתייצבים. אך לא לאורך ימים מצליחים הגרמנים להוליך שולל את קרבנותיהם. באמצע הקיץ מתבררת ליהודי בריסל האמת המרה. כי לא לעבודה הם נשלחים אלא למחנות השמדה. הם עוקרים מדירותיהם ומחפשים להם מקומות-מחבוא. הם אינם נענים עוד לצווי התייצבות. הגרמנים מתחילים לחפש את קרבנותיהם. הם עורכים חיפושים וסריקות. כעת הם עוצרים לא רק צעירים וגברים. הם מגרשים משפחות שלמות אל מחנות המוות.
בין אלה שנטשו את דירותיהם וירדו למחתרת היו גם הרב שמואל היבנר ורייעתו. הוא יליד גליציה, בארץ מולדתו שקד על ש"ס ופוסקים. אחר כך למד באוניברסיטאות של וינה וברלין והשתקע בבירה הגרמנית. עם עליית הנאצים לשלטון עבר לאוסטריה. רק שנים מעטות ישב בשלווה בוינה, בשנת 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה וגל של פרעות ורדיפות ניתך על יהודי מדינה זו. הרב היבנר מהגר לבלגיה וקובע מושבו בבריסל.
בסתיו של שנת 1942 הוא מוסר את בנו יחידו, בן הארבע בהשתדלות ובעזרת "הצלב האדום" הבלגי שעשה להצלת היהודים, לידי משפחה נוצרית הוא עצמו ואשתו מוצאים מקלט בביתו של ספר בלגי. כל יום קללתומרובה מחברו, בחוץ עורכים חיפושים אחרי יהודים היגיעו הגרמנים גם לבית מקלטו? ואף אם לא יגיעו – עד מתי תעמוד הרוח באותו ספר בלגי והוא יוסיף להחביא אותו ואת אשתו?
*
באותם הימים כשהייאוש גובר על היבנר, נודע לו כי נתנאל לבקוביץ' רוצה להיפגש עמו. מיהו נתנאל לבקוביץ' הוא היה אחד העשירים מבין יהודי בלגיה. לאחר פלישת הגרמנים למדינה הצליח לבקוביץ' להציל חלק ניכר מרכושו. הוא תמך בנצרכים ועזר לרבים מאחיו. לאחר שנתגלו תכניות ההשמדה של הגרמנים, הכין, בשיתוף פעולה עם המחתרת הבלגית תעודות זהות מזוייפות, שהצילו יהודים רבים מגירוש למחנות ההשמדה.
לבקוביץ' הוא אמנם סוחר אמיד ואיש עסקים גדול – אם גם נין ונכד לגאונים, יושבי על מדין בקהילות ישראל. הוא מתייחס על המהר"ל מפראג (השם לבקוביץ' נגזר מן ליווה ליב) ועליו גאוותו, אהבה עזה לתלמוד, עליו עשו אבותינו לילות כימים, מחלחלת בדמו. זה שנים שבמוחו מתרקמת תכנית לתרגם את הש"ס ליידיש. גם כעת, בימי הגירושים, בימי ההמדה הנוראים בהיותו עסוק בעבודת הצלה – אין תכנית זו משה ממוחו, והוא מחליט לגשת לביצועה.
הוא מחפש איש, שעליו יוכל להטיל את המשימה להתחיל בתרגום הש"ס ליידיש, הגרמנים מחפשים ברחובות בריסל יהודים, כדי לשלחם למחנות ההשמדה, ואילו לבקוביץ' מחפש בין השרידים המתחבאים איש שיודע לתרגם את התלמוד.
והנה שומע לבקוביץ' על אודות היבנר. "תלמיד חכם גדול האיש, לא רק תלמיד חכם אלא גם מלומד במדעים שונים, מדבר וכותב עברית מצויינת, והנו גם בעל דקדוק. הוא האיש לעסוק בתרגום" – כך אומרים לו ללבקוביץ'.
אבל איפה הוא היבנר? האם גורש למחנות המוות, או עודנו חי? ואם הוא בחיים – איפה יש לחפש? כיצד אפשר לחפש ולמצוא אותו בעליות ובמרתפים, שבהם מתחבאים שרידי יהודי בלגיה?
*
לבקוביץ' מחפש. בדרך לא דרך מגיעה השמועה להיבנר במקום מחבואו. בראשית הקיץ של שנת 1943. בזמן שקלגסי הנאצים בולשים ברחובות ובבתים של בריסל. לבער מהם כל יהודי שנשאר לפליטה – נפגשים השניים, כדי לתכנן בסתר את תכנית תרגום הש"ס ליידיש.
לבקוביץ' מציע: הוא יכלכל את היבנר ואשתו, וגם יצייד אותו ב"ניירות,. היבנר מקבל עליו לשקוד על עבודת התרגום.
שבוע אחרי הפגישה הראשונה הם נועדים שוב. היבנר מראה ללבקוביץ' דוגמאות מן התרגום. לבקוביץ' מרוצה, השניים מחליטים לתרגם תחילה את מסכת ברכות, היא המסכת הראשונה בש"ס והיא גם המסכת היחידה שיש להיבנר במקום מחבואו.
על אף המחסור בספרי עזר מתמסר היבנר לתרגום, לניקוד ולפיסוק של הגמרא, בכל שבוע הוא מכין בערך ארבעה דפים של התלמוד.
בכל יום א' בשבוע, הוא היום בו שותים הנאצים לשכרה והפחד מפני החיפושים אינו גדול כל כך – נפגש היבנר עם לבקוביץ'. כדי למסור לו דו"ח על התקדמות העבודה, הפגישות מתקיימות במקומות שונים. פעם במקום סתר ופעם בדירתו של יהודי שהיה מועסק בתעשיית המלחמה של הגרמנים וגזירת הגירוש לא חלה עליו, לדיונים על התרגום מצטרף יהודי שלישי, החי גם הוא במחבוא: הרב מאיר פאיירווערקער (שינה שמו למאירי, חי אחרי המלחמה בלונדון). כשנגמר התרגום של מסכת ברכות, דנים בהמשכו, מן הדין היה להתחיל בתרגום מסכת שבת, שהיא הראשונה לסדר מועד. אך פייארוועקער מציע לתרגם את מסכת בבא מציעא, ונימוקו עמו, הרי התרגום נועד בראש וראשונה לתלמידים בבתי תלמוד-תורה, מסכת שבת אינה מן המסכתות הנלמדות על ידי תלמידים. יש לתרגם תחילה את מסכת בבא מציעא.
בשעה שהנאצים מובילים מכל קצות אירופה תינוקות של בית רבן למשרפות ולתאי הגאזים, יושבים יהודים, שחרב הגרמנים מונחת על צווארם, ומכינים ספרי לימוד לנערים ב"חדרים" ובבתי תלמוד תורה השוממים! הצעת פייארווערקער מתקבלת משיגים מסכת בבא מציעא, והיבנא מתחיל בתרגומה, הוא ממשיך במרץ בעבודה, לבקוביץ' ממלא בנאמנות ומסירות את התחייבותו, הוא תומך בהיבנר ובאשתו ביד רחבה.
הרי הם בבחינת זבולון וששכר, אך אין זה זבולון שמח בצאתו ויששכר עליז באוהלו – אלא זבולון ויששכר בדווי ובעצב, במחבוא ובמחתרת.
*
בסמפטבר 1944 שוחררה בלגיה על ידי צבאות הברית. היבנר יצא ממחבואו ובידו תרגומים של המסכתות ברכות ובבא מציעא ושל חלק של בבא קמא.
לבקוביץ' חוזר לעמוד בראש עסקיו המסועפים. הוא נוטל חלק פעיל בהקמתה מחדש של הקהילה, ועומד בראש האיגודים הציוניים במדינה – ועם זה אינו מסיח דעתו ממפעל התרגום.
הוא מאיץ בהיבנר להמשיך בעבודתו. מסוף המלחמה עד שנת תש"ח, שבה היגר לארה"ב מסיים היבנר את התרגום של מסכת בבא קמא ומתרגם שתי מסכתות נוספות: שבת ובבא בתרא.
בינתיים נוקט לבקוביץ' צעדים מעשיים, כדי להביא את התרגם לדפוס, אין זה דבר קל, באירופה של שנות אחרי המלחמה אין בתי-דפוס, שביכולתם לבצע עבודה זו. אחרי מאמצים רבים והשקעות גדולות עולה המשימה בידו. בשנת 1952 מפיעה בפאריס מסכת בבא קמא, מנוקדמת, מפוסקת, ומתורגמת ליידיש. מפאת סיבות טכניות חלה הפסקה בהדפסתן של המסכתות האחרות, ורק בשעת 1961 הופיע בבריסל התרגום למסכת בבא מציעא. כרך זה, שזכה בפרס מטעם הממשלה הבלגית בשל ההדפסה המהודרת, יצא במהדורה שניה בשנת 1965. כעבור שנתיים הופיע התרגום של מסכת ברכות.
נתנאל לבקוביץ׳ נפטר בתל־אביב. אלמנתו רות המשיכה במפעל בעלה, וכפי ששמעתי בשעתו מהרב היבנר, היא מסרה לדפוס בישראל את התרגום של מסכת בבא בחרא.
הערת המערכת: ידיעה ראשונה על עבודת תרגום התלמוד ליידיש על ידי הרב ד"ר שמואל היבנא ועל המממן את העבודה, ר' נתנאל לבקוביץ'. פורסמה בהצופה ביום ג' בטבת תש"ו (11.12.45) מפי משה גלידאי, שהיה חייל בבריגדה, וביושבו בבריסל כחבר מערכת החיל, פעל שם בקרב שארית הפליטה והכיר מקרוב את ד"ר היבנר ואף ביקר בביתו וראה את עבודתו, מפיו רשם מ. ג. את כל תולדות מפעל התרגום של הש"ס.
מאת: טוביה פרשל
מתוך "הצופה" כ"א תשרי תשד"ם.