(במלאת שנה למותו של הרב ד"ר י.ז .כהנא)
דורנו דור של כינוס הוא, השואף לכנס את פזורי יצירות הרוח של כל הדורות ולחדש את השפעתם על האומה, ולכל הפחות על אנשי הרוח שבה. אחד מבעלי הכינוס הגדולים והחרוצים היה הרב ד"ר יצחק זאב כהנא, שעתה מלאה שנה לפטירתו.
הרב הרצוג זצ"ל קראו לו "בעל התשובות", בשל עיסוקו התמידי בספרות השאלות ותשובות. על ספרות התשובות והפסקים היה עמל ובה שיקע את חייו.
הוא נולד במונקאץ'. גדל בחדריה ובבתי מדרשותיה. בן עשרים יצא את עירו והלך לברלין. שם למד לימודי חול והתכונן לבחינת הבגרות כאכסטרן, כשהוא מוצא שם את לחמו הדל במתן שיעורים פרטיים. עם גמר לימודיו בבית המדרש לרבנים בברסלאו ובאוניברסיטת פראג, נתקבל כרב בפורליץ שבמהרין. לאחר כיבוש צ'יכוסלובקיה בידי הגרמנים עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. כאן עסק תחילה בהוראה, ולאחר מכן התמסר כולו למחקר. השתתף במפעלים תורניים שונים, כגון "האנציקלופדיה התלמודית", "אוצר הפוסקים" ועוד, והיה עובד מדעי ב"מוסד הרב קוק". בשנים האחרונות לחייו היה גם מרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן.
הרב כהנא לא רק הכיר את הערים והארצות שבהן התגורר – בן בית היה ברבות מקהילות ישראל. מספרות התשובות הרחבה למד לדעת חיי ישראל ונוהגיו בתקופות שונות ובמדינות שונות.
הוא אסף מספרות התשובות והפסקים את כל הפרטים שעיין בהם לבעיות ההלכה, דלה מתוכם חומר פולקלורי, ידיעות היסטוריות, לשונות וביטויים, וכיוצא באלו.
"הדפוס בהלכה", "שינוי ערך המטבע במשפט העברי" ,"הרפואה בספרות ההלכה שלאחר חתימת התלמוד", "עזבונות ארץ ישראל בספרות התשובות","קניית ומכירת ספרים בהלכה", "מעלתה של ירושלים על ערי ארץ ישראל בספרות השאלות ותשובות", "מעות רבי מאיר בעל הנס בספרות ההלכה","השפעה חיצונית באוצר המלים של ספרות התשובות", "בעיות הטבק בספרות ההלכה","שירות הצבא בספרות ההלכה" -אלה שמותיהם של אחדים ממחקריו המקיפין, שמהם חבר כמעט ספרים שלמים בפני עצמם.
היקף ויסודיות ,עריכה וסדר למופת, ובהירות ההרצאה וההסברה מציינים את כל מחקריו, שורות על דבריו צניעותו ופשטותו של האיש. אין הוא מייגע את הקורא בהשערות וסברות מסובכות ובהערות לוואי שאינן מן העניין – כל מגמתו לערוך לפניו בעיות ועניינים. ביבליוגראפיה של כתביו הנני מקוה לפרסם במקום אחר מסוימים, כפי שהם משתקפים בספרות ההלכה, להגיש לו את תמציות המקורות מסודרות ומפורשות היטב.
2.
הרב כהנא המאסף, הסדרן והמסביר, בולט ביחוד בשני חיבוריו הגדולים: "שמיטת כספים" ו"ספר העגונות". "שמיטת כספים" הופיע בשנת תש"ה ובספר זה כנס את כל החומר השייך לסוגיה זו, הנמצא מפוזר על פני הספרות התורנית הרחבה. הוא ערך אותו לפי נקודות שונות, וסידרו על פי שיטה מיוחדת המאפשרת סקירה כללית על מקורות ההלכה מראשיתם עד ימינו.
שנה לאחר צאת ספר זה ,פירסם ב"סיני" את מאמרו הראשון על בעיית העגונות, שעמדה אז, בשלהי מלחמת העולם השנייה, במלוא תקיפותה. ב"קווים בענייני עגונות" ייחד את הדיבור על הכלל "משום עיגונא אקילו בה רבנן", וכיצד פורש הכלל הזה בספרות התורנית של כל הדורות. הוא המשיך לדון בנושא זה בחיבורו לתקנת העגונות – "מהות הבעיה והשתלשלותה" (תש"ז).
בשולי מאמרו ב"סיני" העיר "בגלל הנחיצות והאקטואליות שיש בבעית העגונות מורגש במידה רבה החוסר בספר המכיל את כל החומר על העגונות ,שנצטבר בספרות במשך הדורות ,מסודר וערוך לפי עניינים". עברו רק שנים אחדות מאז כתב הדברים האלה, והוא עצמו מילא מחסור זה על ידי "ספר העגונות " (תשי"ד). באיסוף החומר לספרו זה המשתרע על חמש מאות עמודים -השתמש בעשרת אלפים תשובות בערך.
הרב כהנא עסק לא רק בספרי דפוס אלא גם בתשובות ופסקים שבכתבי יד ועמל להוציאם לאור.
בשנים האחרונות לחייו התמסר לכינוס תורתו של המהר"ם מרוטנבורג -תשובותיו ,
פסקיו ,מנהגיו ,פירושיו לתורה ולתלמוד ,יצירתו בשטח הפיוט ,קינות וסליחות -מתוך ספרי דפוס וכתבי יד.
היתה זו עבודה ענקית. המהר"ם מרוטנבורג היה מאבות הפוסקים של יהדות אשכנז, ופסקיו ומנהגיו מובאים ומפוזרים בהרבה ספרים.ו לא עוד אלא שלעתים קשה לזהות דברי המהר"ם. ר 'מאיר מרוטנבורג נזכר בכינויים שונים על ידי מפרשים ופוסקים המהר"ם, הר"מ, רבינו מאיר ועוד, ויש לבחון ולבדוק אם הכוונה לו או לפוסק אחר. ויש שמפרשים ופוסקים הוסיפו מדבריהם על דבריו, וצריך לדייק ולדקדק היטב כדי לקלוף את דבריו מתוך דברי הבאים אחריו. אלו הן רק מעטות מן הבעיות העומדות בפני הבא לאסוף ולסדר כל דברי המהר"ם.
ואמנם, מי שלא ראה במו עיניו את הרב כהנא בעבודתו, אי אפשר לו לדעת את גודל היגיעה והשקידה ששיקע במלאכת המחשבת של כינוס דברי המהר"ם, ששלושה כרכים מהם הספיק להוציא מתחת ידו.
במשך כמה חודשים עבדתי עמו בחדר אחד ב"מוסד הרב קוק", וראיתי את שקידתו והתמדתו הנפלאה, בדיקתו והשוואתו הקפדנית של המקורות וזהירותו הגדולה בכל הערה שהעיר ובכל שינוי גירסה שציין.
3.
במשך שנים הכרתי את האיש. רגיל הייתי לבקר בדירתו הצנועה, בה היה גר רוב ימיו בארץ (רק כשמונה שנים לפני מותו עבר לדירה מרווחת יותר).
מספר היה על עבודתו בשדה ספרות התשובות ועל מחקריו בתולדות יהודי מהרין.
רעייתו היתה משתתפת בשיחות. בת משפחת רבנים נודעת ממהרין -אביה הרב חיים פלש הגדיל לעשות בחקר תולדותיהם של יהודי מדינה זו – היתה מעודדת את בעלה בעבודתו ועוקבת אחריה בעניין רב. ואמנם פעלו התורני המדעי של הרב היה כל מה שהיה להם בעולם.
מכותלי הבית ניכר היה מי הדר בו. לכל אורך הקירות היו מסודרים ספרים. החדר הצנוע היה צר מלהכיל את כולם -והם פלשו גם לתוך המטבח. הרבנית היתה מצביעה בגאווה על מדפי הספרים שעמדו לא הרחק מסירותיה וצלחותיה. היה בכך סימן נוסף למקום המרכזי שתפסה עבודתו של הבעל גם בחייה של הרעיה.
עתים שוחחנו על אותו "עניין רע": גם לא לחכמים לחם" ו"חכמת המסכן …". ופעם כשדיברנו על כך, קם מכיסאו, ניגש לאחד ממדפי הספרים והוציא את מחקרו על תולדות יהודי ניקולסבורג (נדפס ב"ערים ואמהות בישראל "חלק ד ',ירושלים תש"י). שעה קלה חיפש בספר, ולאחר מכן קרא לפני את שהביא בו מפנקס "החברה קדישא דקברנים וגמילות חסדים" של אותה הקהילה. כשנתקבל ,בשנת תקל"ג, הרב ר' שמעלקי הלוי איש הורוויץ לרבה של ניקולסבורג תרמה החברה חמישים זהובים להוצאות הדרך שלו, וכשהגיע לעיר נתנה לו בהשאלה "דוצענט טעליר וחצי דוצענט שיסלען וא 'זופין שיסל מבדיל " (תריסר צלחות, חצי תריסר קערות וקערת מרק ,עשויות מבדיל).
מסתפק במועט היה הרב כהנא ושמח בחלקו. וכשקרא לפני דברים אלה, היה ניכר מנעימתו כאילו רצה לומר :ר' שמעלקי מניקולסבורג לא היתה לו אפילו צלחת משלו ומה יתאונן אדם, שיש לו יותר מכן.
***
מסתפק במועט היה והנה נגזר עליו גם מיעוט שנים. רק בן חמישים ושמונה היה במותו .עם פטירתו נתייתמה חכמת ישראל מעובד צנוע, נאמן וחרוץ ביותר.
מתוך "הדואר "ט 'תמוז ,תשכ"ד