ט. פרשל
(עוד על המהנדס שמואל שווארץ)
תיתי ליה למר א. י. ברז'יז'ינסקי על מאמרו היפה על המהנדס שמואל שווארץ אבי ה"נוצרים החדשים" בפורטוגל. ראוי הוא האיש שזכרו ישמר לעד בלב האומה.
כדאי לציין שעוד בשנה שעברה פרסם שמואל שוורץ סדרת מאמרים על יהדות פורטוגל בעתון האידי "דער טאג" (מס' – 11 לאבוגוסט 1952) בניו-יורק. מאמרים אלה מכילים פרטים רבים על יהודי המדינה במיוחד על משפחת בן סעוד "בית הרוטשילדים" בפורטוגל שהוציאה מתוכה אנשי מדע דגולים.
אחד מבני המשפחה היה הפרופסור ד"ר אלפרדו בן סעוד. שבזמנו היה הנציג של הארגון הטריטוריאלי היהודי שבראשו עמד ישראל זנגויל במשא ומתן עם ממשלת פורטוגל בנוגע להתישבות יהודית באנגליה. אחיו הוא ההסטוריון הפורטוגזי הידוע יואכים בן סעוד. כידוע טענו בימים שלפני מלחמת העולם הראשונה המדינאים הגרמנים שתוכנים ומתמטיקאים גרמנים עזרו ליורדי הים של פורטוגל בגלוייהם. לפי דבריהם קבלו ספני המדינה ידיעות חשובות מהגרמני מרטין מביהם שבמאה החמש עשרה בקר בליסבון.
יואכים בן סעוד חקר בדבר והכחיש את תאוריות הגרמנים. יורדי הים של פורטוגל שאבו לפי דבריו ידיעותיהם מספריהם של אברהם יחיא, פדרו אלפונסו (יהודי משומד) אברהם בן עזרא. שלמה בן דוד. הרמב"ם ואברהם זכותא שכולם גרו בספרד. הוא גם מצא בספריה במינכן תעודה המראה כי הגרמנים קבלו ידיעות בנביגציה מאת הפורטוגיזים. מחקריו הרבים של יואכים בן סעוד הוכתרו בפרסים על ידי אקדמיות צרפת ואנגליה וחשיבות רבה נודעה להם לרגל הסכסוך הפוליטי בין פורטוגל וגרמניה סביב הבעלות של מושבות אנגולה ומוזמביק. שמואל שוורץ מוסר על שיחה בינו ובין יואכים בן סעוד. הוא אמר לאחרון: "ההבדל ביני ובינך הוא – כי אתה מחפש פורטוגיזים גדולים – ומוצא יהודים, ואני מחפש יהודים – ומוצא פטריוטים פורטוגיזים."
בראש סדרת מאמריו מבטיח שווארץ רשימה על סמואל פיליפ היהודי הפולני הראשון שהגיע לפורטוגל בהתחלת המאה התשע עשרה ושנחשב כמארגן המנין היהודי הראשון בליסבון מאז הגרוש. שווארץ לא קיים הבטחתו זו – כנראה שלא הספיקה לו השעה. נדמה שהוא מתיחס ל"שמואל הפולני" שססיל רוט בספרו על האנוסים מוסר פרטים מענינים עליו. שמואל הפולני היה מבלה הרבה זמן בחברת נוצרים חדשים וביניהם גם כומרים שבסתר שמרו על יהדותם. חבל שלא זכינו למאמרו של שווארץ על שמואל בן ארצו שהקדימו במאה שנה. הוא היה בודאי מכיל פרטים חדשים רבים שקבלם מבני בניהם של האנשים שסמואל פיליפ בלה בחברתם.
שווארץ מוסר גם פרטים על גלוי קהלת האנוסים בשעת 1619 בקואימברה שבראשה עמד הפרופסור אנטוניו הומס שבשעתו כהן כדקן בפקולטה למשפט הכנסיה באוניברסיטת העיר ואחר כך נשרף על המוקד. בקשר לכך יש להעיר כי לפי חקירות אחרונות למד אוריאל אקוסטה באוניברסיטת קואימברה – הוא בעצמו מעיד באבטוביוגרפיה שלו שבשנת העשרים וחמש לחייו החל ללמוד משפטים. קואמיברה היה המקום היחידי בו למדו אז משפטים ונוסף לזה גלה מנדם דים רמדיוס תעודות, הקדומה מהן משנת 1604, על בקור אקוסטה באוניברסיטת קואימברה ובהתאם לזה גם הקדים תאריך הלידה שלו משנת 1590 שהיה מקובל עד כעת, לשנת 1579. חושבני שלא רחוקה ההשערה כי אוריאל אקוסטה הושפע מאנטוניו הומס שאולי שמש מורהו ואולי גם השתתף בתפלות קהלת האנוסים. הסברה מתחזקת כשלוקחים בחשבון שקהלת קואימברה כמו קהלות אנוסים רבים בדורות המאוחרים התנהגה לפי דיני התורה שבכתב כי רוב הפרושים שבעל פה נשכחו מהן ברוב הימים.
על ספריהם ומאמריהם של ד"ר נחום שלושץ. ד"ר אהרנפרייז, לוסין וולף וססיל רוט על ה"נוצרים החדשים" יש עוד להוסיף את פרקו המצויין של ד"ר עזריאל קרלבך בספר המסעות שלו "אקוסטישע יודען". לוסין וולף לא היה רק עסקן יהודי נודע שהיה חרוח החיה בין המשלחות לועידת ה"שלום בורסיי", כי אם גם עתונאי בריטי מפורסם והסטוריון אנגלו-יהודי. בתור חוקר הישוב היהודי באנגליה שנתחדש אחרי הגרוש של שנת 1290 על ידי אנוסים פליטי ספרד ופורטוגל היה לו ענין מיוחד בחקר מצב ה"נוצרים החדשים" בפורטוגל.
נדמה לי שטעות קטנה נשתרבבה למאמרו של מר א. י. ברז'יז'ינסקי, שמואל שווארץ לא היה בין מיסדי קהלת ליסבון ובוני בית הכנסת שלה. בית הכנסת "שערי תקוה" נבנה בשנת 1902. מר ברז'יז'ינסקי מביע צערו שבבקורו שם בשנת 1929 מצא בספריה הקטנה בקומה השניה של הבנין רק ספרים בלועזית. המצב נשתנה בינתיים – בבקרי שם בשנה שעברה מצאתי ספרים עבריים רבים. ביניהם גם ספרי הלכה. ורב צעיר חניך ישיבת אפריקה הצפונית שוקד עליהם.
מתוך "חרות" כ"א תשרי תשי"ד
הפוסט הקודם: אל גאווה, המוות
הפוסט הבא: השם בלעם בכינוי