"בעוד כחצי שנה, הכרך ה-22 של האנציקלופדיה התלמודית יצא". הרב יהושע הוטנר, מנכ"ל האנציקלופדיה סיפר לנו כשביקרנו אותו לאחרונה בלשכתו ביד הרב הרצוג בירושלים.
כפי שעשה בהזדמנויות דומות, יש ליישם על הכרך הקרוב, פסוק מתאים מהתנ"ך: "בך יברך ישראל" ("איתך יברך ישראל…" בראשית 48:20. בגמטריה של בך הוא 22). הכרך החדש יכיל ערכים המתחילים באות יו"ד, מ"ידיעות מהלכות" ועד ל"יוצא מן הטמא טמא", כולל נושאים כגון יהרג ועל יעבור, יעבור ואל יהרג, יום הכיפורים, יום טוב ויום טוב שני של גולויות.
עוד סיפר לנו הרב הוטנר כי המערכת כבר עובדת על כרך 23, שערכים שלו יכללו נושאים כמו יורש, ירושה וירושלים. לא ראיתי אותו כשלוש שנים. עד לפני זמן לא רב נהג הרב הוטנר, המזוהה עם האנציקלופדיה מראשיתה לפני יותר מחצי המאה, לטייל נרחב, לבקר באירופה ובצפון אמריקה כדי לגייס כספים ולבחון כתבי יד באוספים ציבוריים. כעת הוא מביים את כל עבודתו משולחן העבודה שלו בירושלים. הוא לא השתנה הרבה מאז שראיתי אותו בפעם האחרונה והחמאתי לו ש"הוא נראה נפלא".
למרות שהתכוונתי לכל מילה, לא יכולתי להכיל את עצמו ואמרתי לו "א גוט ווארט" ששמעתי כמה ימים קודם לכן מהרמן ווק.
אשתי ואני השתתפנו בארוחת הערב השנתית של המרכז הרפואי שערי צדק, שהתקיימה במלון פלאזה-שרתון בירושלים. זו הייתה פרשה מפוארת שבה תוארו והושבחו ההישגים הגדולים של שערי צדק, במיוחד של מחלקת הילודים שלו. כבוד הערב היה הרמן ווק, שזכה באות הנגיד "על כתביו שהעשירו את תרבותנו, על אהבתו העמוקה לעם היהודי ועל מסירותו המיוחדת לירושלים".
בתגובתו סיפר ווק כיצד התקבל על ידי חבריו בירושלים.
"אתה נראה נפלא," אמרו לו, הוא הרגיש טוב מאוד עם זה, עד שנזכר במה שסיפר לו פעם גנרל זקן.
"יש שלוש תקופות בחיי האדם – נעורים, גיל העמידה, וכשאומרים לך ש'אתה נראה נפלא'"
"ווק הוא חבר של האנציקלופדיה", העיר הרב הוטנר. "לפני מספר שנים, באחד מביקוריו התכופים בירושלים, הסופר המהולל שכמובן הכיר את האנציקלופדיה, הוזמן על ידי הנשיא חיים הרצוג לבקר במטה שלנו. הצגנו לו את הבניין, הסברנו לו את ההיקף של האנציקלופדיה וסיפר לו על כמות המחקר הגדולה שנכנסת לכתיבת כל ערך. ווק התרשם מאוד".
תצלום של הגאון רבי שלמה יוסף זווין זצ"ל, גדול האדריכלים והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית, מפאר את הקיר מאחורי שולחנו של הרב הוטנר.
הרב זווין "נוכח", לא רק באותו חדר, רוחו שורר בכל בניין יד הרב הרצוג. כל התורמים והעורכים מקפידים על ההנחיות שהוא קבע והולכים בקפדנות בשבילים שהוא תכנן. הרב זווין נפטר לפני 16 שנים. עם זאת, לא ניתן להבחין במעט בין הכרכים, שהופיעו בעריכתו לבין אלה שיצאו לאור לאחר מותו. כולם מצטיינים בסגנונם היפה, בהגדרות הברורות שלהם, במבנה השיטתי ובאחרון, חביב, במקיפותם.
האנציקלופדיה הייתה רב מכר. הוא מצוי בבתי רבנים ותלמידי חכמים, בתי ספר ובתי כנסת, בתי מדרש וישיבות ברחבי העולם. הוא הודפס שוב ושוב. הכרך הראשון עבר עשר מהדורות. בסך הכל הופצו 600,000 כרכים.
(יש להסיק)
גוריש פרס, יום שישי, 28 באוקטובר 1994
עשרים ואחד הכרכים שהופיעו עד כה מייצגים כמעט מחצית אחת של האנציקלופדיה. יצוין כי הכרכים שפורסמו כוללים חלקים גדולים של מאמרים, שעל פי האלף בית, ניתן לצפות למצוא בכרכים מאוחרים יותר. כך, למשל, חלק גדול מהמאמר על התפילין נדפס במלאכת הנחת תפילין.
על מנת לסייע לתלמיד ולקורא למצוא את כל הנושאים הנידונים בכרכים המודפסים, פרסמה האנציקלופדיה בשנת 1984 כרך אינדקס מיוחד, מפורט מאוד. האינדקס, שהוכן על ידי הרב אורי דאסברג, מפרט את כל הנושאים (מאלף ועד תף) המפורשים בשבעה עשר הכרכים הראשונים של האנציקלופדיה. לפני זמן מה פרסמה האנציקלופדיה מוסף לאינדקס. הוא הוכן על ידי הרב עזרא לוי ומכסה את כרך א' עד עשרים. ביד הרב הרצוג נמצא, בנוסף לאנציקלופדיה התלמודית, גם המכון לתלמוד הישראלי השלם. המכון, כמו האנציקלופדיה, הוקם על ידי הגאון רבי מאיר ברלין זצ"ל (בר-אילן).
הרב הוטנר, המזוהה עם שני הפרויקטים מראשיתם, משמש גם כמנהל המכון. צוות המכון אסף במהלך השנים קריאות שונות של התלמוד הבבלי מתוך כתבי יד בבליים, קטעים של הגניזה הקהירית, מהדורות תלמוד מוקדמות וכתבים של רשויות הרבנות הקדומות. המכון פרסם עד כה את דיקדוקי סופרים השלם מסדר זרעים ועל רוב מסדר נשים. האוצר הגדול של קריאות שונות, אשר יש שטרם פורסם משמש רבנים ותלמידי חכמים, המבקרים במכון לשם כך. הרב חנוך וגשל, מו"ל תלמוד נהרדעא החדש, מביע במהדורתו תודה למכון ולמנהלו על העזרה שקיבל מהם. כמו כן פרסם המכון מהדורות רבות של פירושים לתלמוד על ידי רשויות קדומות: מהדורות של פירושים, שלא פורסמו קודם לכן, וכן מהדורות משופרות של פירושים שכבר הופיעו בדפוס.
' יונה ב. אברהם גרונדי, מאירי. ר' דוד ב. לוי מנרבון, ר' משולם ב. משה מבזירס ור' יצחק ב. מלכיצדק מסיפונטו הם חלק מהרשויות, שיצירותיהן פורסמו על ידי המכון.
הרב הוטנר סיפר לי בהרחבה על אחד הפרסומים האחרונים של המכון בתחום זה; הפסקים (פסקים) של רבי ישעיה די טראני הזקן (ריד), המתייחסים לכמה מסכתות מסדר קודשים.
"בשנות ה-60 התחלנו לפרסם את הפסקים של רבי המאה ה-13 ר' ישעיה די טראני הזקן (ריד), ושל נכדו, ר' ישעיה די טראני הצעיר (ריאז)", אמר הרב הוטנר. "איתרנו כתבי יד של פסקים שלהם בהתייחסו למסכתות רבות. רבי ישעיהו די טראני הזקן מתייחס בכתביו להחלטותיו הנוגעות למסכתות מסדר קודשים. רבי חיים יוסף דוד אזולאי אומר ב"שם הגדולים" שראה פסקי רבי ישעיהו הנוגעים למסכת קודשים וכן למסכת נידה. למרות מחקר רב, לא הצלחנו לאתר שום כתב יד המכיל את פסיקותיו על קודשים. לבסוף מצאנו כתב יד כזה רשום בקטלוג של בכיר זקס של אוסף כתבי היד של הברון דוד גונצבורג".
(הברון דוד גונצבורג היה נצר לגונצבורגים הרוסים העשירים, שהיו פילנתרופים ומנהיגים קהילתיים. הוא היה מזרחן, פטרון של אמנות יהודית ופעיל בעניינים יהודיים. ספרייתו הגדולה כללה ספרים עבריים נדירים מאוד וכתבי יד עבריים יקרי ערך. ב ב-1908 ייסד בסנט פטרבורג את האקדמיה היהודית. הוא נפטר ב-1910.)
בעקבות המהפכה הרוסית, ספרייתו של הברון גונצבורג הולאמה ושולבה במה שעתיד להיקרא הספרייה הלאומית V I. לנין של ברית המועצות", המשיך הרב הוטנר".
בתקופת המשטר הקומוניסטי היה קשה מאוד להשיג עותקים של כתבי יד עבריים ממוסדות סובייטים" (חריג בולט היו מאמציו של פרופ' אברהם אייזיק קטש מניו יורק, שביקר בברית המועצות מספר פעמים בשנות ה-50 והצליח לקבל מיקרופילמים של כתבי יד רבים, שנשמרו בגונצבורג ובאוספים אחרים).
"לקראת סוף 1989, בעידוד השינויים הגדולים שהתרחשו בברית המועצות, ביקר מר מאיר ברכפלד מירושלים-אנטוורפן, מטעמנו, בספרייה הלאומית V I. לנין – המכונה כיום ספריית המדינה הרוסית – וכעבור זמן מה קיבלנו מיקרופילמים של כתב היד הייחודי של פסקים של רבי ישעיה די טראני הזקן, המתייחסים למספר מסכתות ממסדר הקודשים", הר הוטנר אמר.
״בשנה שעברה פרסמנו את פסקי הדין שלו בנוגע לזבחים. מנחות ובכורות, ככרך 13 בסדרת הפסקים של רבי ישעיה די טראני הזקן ושל נכדו. הכרך, שנערך על ידי רבי צבי יהושע לייטנר, יבוא אחריו כרך ובו שאר כתב היד: פסיקותיו של רבי ישעיה די טראני הזקן בקשר למסכת חולין". . גואיש פרס, יום שישי, 4 בנובמבר 1994
