במהלך 20 שנות קיומו (תשנ"ט-תשע"ח, 1899-1918), היה כתב העת התורני וילקט יוסף מהחשובים בתקופתו.לומדי תורה חיפשו אותו בשקיקה. רבנים חשובים leading פרסמו את חידושותיהם באגדה וכן בהלכה המעשית והעיונית. עורכו, הגאון רבי יוסף הכהן שוורץ, בנו של רבי נפתלי הכהן שוורץ, רבה של מאד, הונגריה ונכדו של רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ בעל שו"ת קול אריה, היה עדיין צעיר כשיסד את כתב העת שהופיע פעמיים בחודש. הוא יצא לאור בבוניהד, הונגריה, שם השתקע הרב יוסף הכהן שוורץ לאחר שנישא לבתו של הרב אליעזר חיים דויטש, רבה של הקהילה היהודית המקומית.
בשנת תרפ"ד (1924) נבחר רבי יוסף הכהן שוורץ לרבה של קהילת מחזיקי תורה אורדעא (גרוסוורדיין). שירת שם עד מותו באושוויץ בט' בסיון תש"ד (1944) בגיל 67. היה מחברם של מגוון ספרים ובהם שני כרכי שו"ת: גינזי ויצבור יוסף, וזכרון למשה, על החתם סופר שיצא לאור לרגל 100 שנה לפטירתו.
בשנה שעברה הרב אליעזר אהרנרייך, ראש מכון המחקר 'קול אריה' בניו יורק ואחיינו של הרב יוסף הכהן שוורץ, הדפיס מחדש את כל גליונות וילקט יוסף שהופיעו בשנתיים הראשונות (5659-5660) להוצאתו לאור. הכרך המופק להפליא ובו גם מדדים יקרי ערך של נושאים ומחברים, שהוכן על ידי בניו של הרב אהרנרייך, התקבל בצורה יוצאת דופן בקרב חובבי הספרות הרבנית.
קבלת הפנים, שהוענק הכרך, חיזקה את הרב אהרנרייך בנחישותו להוציא לאור את כל גיליונות "וילקט יוסף" במטרה כפולה להפוך את כתב העת, שכיום נדיר מאוד – לזמין לחוגים גדולים של לומדי תורה ולקבוע אנדרטה לתורמים, במיוחד לאלה, שכמו עורכו, קיפחו את חייהם בשואה.
לפני זמן קצר יצא כרך נוסף של וילקט יוסף, המשך הגליונות שהופיעו ב5661-5662. הכרך החדש, שאוהב את קודמו כולל מדדי נושאים ומחברים, הוא אוצר של תורה. תרמו רבנים וחוקרים לא רק של הונגריה שבה יצא כתב העת אלא גם של ארצות אחרות של האימפריה האוסטרו הונגרית, כמו גליציה ומורביה וממדינות זרות: ארץ ישראל, רוסיה, גרמניה ושוויץ. אפילו רבנים המתגוררים בארצות הברית שלחו מאמרים ל"וילקט יוסף".
כתב העת פרסם גם דברי תורה מתוך כתבי יד שהותירו אחריהם רבנים מובילים בדורות קודמים כמו החת"ם סופר ושאגת אריה. סופרים, מדפיסים ומו"לים רבנים פירסמו בטורים שלו את הופעתם של ספרים חדשים .באחד הגליונות המוחזרים בכרך החדש, מצויה הודעה ארוכה של הרב מ.ס. ארנסון מקובנה, מציע למכירה את תרגומיו מגרמנית לעברית של "חורב" של רבי שמשון רפאל הירש, י"ט מכתבים ופירוש לחומש (עם הסבר ההפטרות מאת ר' מנדל הירש). ניתן לאמוד את הפופולריות של כתב העת מתוך העובדה שבכל פעם שרב פרסם פתק המפנה את תשומת הלב לקטע תמוה לכאורה בספרות הרבנית, קיבל העורך מכתבים רבים המציעים פתרון לבעיה.
בגיליונות רבים הופיעו "לוה התשובה", שבה השיב העורך למכתבים של תורמים וקוראים.
גליון ראש חודש אדר תשכ"א (1901) נפתח בהילולה המתיימרת על פטירתו של הברון שמעון בנימן זאב (וילהלם קרל) רוטשילד מפרנקפורט, הידוע בכינויו "הפרומע רוטשילד (החרדי)". האלגיה מדברת על אמונתו העמוקה של הברון ז"ל באלוקים, על חסדו ואהבתו לתורה:
"הוא העשיר את כל הכנסתו, עזר לאלפים, נחלץ לעזרת אנשים בצרה ובמצוקה ותמך בנדיבות בתלמידי חכמים, סופרים ו'לומדים'. " הוא גם עזר לעורך "וילקט יוסף…"
את האלגיה חבר מו"ח (מרדכי ויסמן-חיות) מלומד תורה וסופר עברי גליציאני, שהתגורר אז בווינה.
