רבי יעקב ברוך לנדאו היה בנו של רבי יהודה לנדאו, אחד מרבני גרמניה הבולטים במאה ה-15, שהיה תלמיד המהרי"ל ועמד בראש ישיבה גדולה. יעקב ברוך נולד והתחנך בגרמניה. מורו העיקרי בתורה היה אביו. בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-15 היגר לאיטליה.
הוא התגורר תחילה בפביה, שם חיבר את החיבור ספר חזון הכולל חידות רבניות. מאוחר יותר עבר לנאפולי שם שימש כמגיה בבית דפוס עברי שזה עתה הוקם.
רבי יעקב ברוך לנדאו היה מחבר ספר עגור, קובץ הלכות אורה חיים ויורה דעה, בו הביא את דעותיהם השונות של הפוסקים והביע את דעתו או את הנוהג המקובל. הוא גם מכיר את החלטותיהם ומנהגיהם של רבני יהדות אשכנז המובילים בתקופתו, כמו המהרי"ל, הרב ישראל איסרליין, אביו יהודה לנדאו ועוד.
רבי יעקב לנדאו היה בקיא בקבלה ודעותיו הושפעו מהזוהר ומספרים קבליים נוספים. עגור וספר חזון נדפסו מספר פעמים. המהדורה הראשונה שלהם הופיעה בנאפולי בשנת 1487 בקירוב. מהדורה שלמה המבוססת על דפוסים מוקדמים וכתב יד מלווה בהערות והפניות מקורות והקדמה המתארת את חייו, משפחתו ופעילותו הספרותית של רבי יעקב ברוך לנדאו, יצאה לאור על ידי רבי משה הרשלר זצ"ל בשנת תשכ"א בשנת תשכ"א. ירושלים.
האגור מצוטט לעתים קרובות על ידי רבי יוסף קארו בבית יוסף שלו, על ידי רבי משה איסרלס ועל ידי רבי שלמה לוריא ב"ים של שלמה" שלו ועל ידי פוסקים מאוחר יותר.
ספר החזון הוא, כאמור, אוסף חידות רב.
החידה הראשונה אומרת: איך זה יכול להיות? שני בנים, אחד נולד יום לפני השני. מי שנולד אחריו יגיע לגיל בר מצווה חודש לפני זה שנולד לפניו. התשובה: הבנים נולדו בשנה מעוברת. האחד נולד ביום כ"ט באדר א'. השני נולד ביום א' באדר ב'. השנה שבה היו אמורים לחגוג את יום הולדתם השלושה עשר הייתה שנה רגילה. מי שנולד בכ"ט באדר אצטרך לחכות עד כ"ט באדר בשנתו ה-13 כדי להגיע לבגרות דתית. זה, שנולד אחריו, ביום א' באדר ב', יכנס לגיל מצוות באחד באדר בשנתו ה-13.
מעניין לציין שאותה חידה ופתרונה מצויים גם בשו"ת הגאון רבי יהודה מינץ, בן דורו של רבי יעקב לנדאו. כמו הרב לנדאו, הרב יהודה מינץ, נולד בגרמניה והיגר לאיטליה, והפך שם לרב קהילת פדואה וראש ישיבתה. הוא כיהן בשני התפקידים במשך שנים רבות עד מותו ב-1506. בשו"ת (סימן ט) כותב הרב מינץ שלפני הרבה מאוד שנים נשאל איך יתכן ששמעון יהפוך לבר מצווה זמן מה לפני ראובן שנולד לפניו.
התשובה היא: "ראובן נולד בסוף אדר א' ושמעון נולד בראשית אדר ב'. שנתם ה-13 הייתה שנה רגילה. לכן שמעון שנולד בראשית אדר ב' יהפוך לבר מצווה ביום א' באדר. ראובן שנולד בכ"ט באדר יהפוך לבר מצווה בכ"ט באדר, דהיינו כ"ח יום אחרי שמעון".
רבי יוסף קארו מצטט בפירושו, בית יוסף על טור אורח חיים סימן ל"ה, את חידת רבי יעקב ברוך לנדאו ומדגים על סמך התלמוד ערכין 31ב את נכונות ההשקפה לפיה בנים שנולדו בשנה מעוברת, בחודש ע"ש. אדר א' או אדר ב' הופכים לבר מצוה בשנה רגילה בחודש אדר.
גם רבי יוסף שילב דעה זו בשולחן ערוך שלו. בשולחן ערוך, אורה חיים ל"ה, י"א, אנו קוראים: אם נולד נער אחד בשנה מעוברת ביום כ"ט באדר א' וילד אחד נולד ביום א' באדר ב', כאשר השנה, בה הם מגיעים. גיל 13 הוא שנה רגילה, מי שנולד בכ"ט באדר א' צריך להמתין עד כ"ט באדר (בשנתו השלוש עשרה) כדי להפוך לבר מצווה, ומי שנולד אחריו, ביום יום א' באדר ב', יגיע לגיל מצוות ביום א' באדר".
כך מצא פתרון חידה רבנית אל השולחן ערוך.Thus the solution of a rabbinic riddle found its way into the Shulhan Arukh.
