משלוח מנות
לחכם הדגול ר' חנוך אלבק ולרעיתו יחיו
ידידי נעוריהם של הורי ז"ל.
א.
לקראת פורים תרכ"ג שלח יל"ג שיר לאחד מידידיו, השיר מתחיל במלים "אחשוב כי אלה הטורים, יגיעו לידך בעצם יום הפורים", והוא מתאר את שמחת העם ביום הזה. איש אל רעהו יביא מתנה "ואני כשאר זרע היהודים אין כוחי אלא בפה מדבר חדודים". על כן שולח יל"ג לחברו מתנת-דברים. דבר ידידתו הנאמנה.
יהיה לך לאות כי ידידך הנני,
לא אשכחך ולא תשכחני
וארכה לנו ידידותנו כל הימים
כימי הפורים שאינם נבטלים לעולמים.
אני ידידך ואוהבך בלב אמת ותמים.
("כל כתבי י. ל. גורדון", דביר, תש"י, עמ' רצב)
יל"ג לא היה הראשון לשלוח מפרי-עטו "משלוח מנות" בפורים.
קדמו לו מחברים אחרים, אשר מלבד משלוח המנות המסורתיות, כבדו ידידיהם בפרי-רוחם והגיגם[1].
ב.
בהקדמתו ל"מנות הלוי" פירוש על מגילת אסתר, מספר ר' שלמה הלוי אלקבץ כיצד בא לחבר את ספרו.
היה זה בשנת רפ"ט. התקרבו ימי הפורים "עת דודים ומשלוח מנות כסף וזהב ומגדנות", ר' שלמה לא ידע מה לשלוח לחותנו ר' יצחק הכהן. "על משכבי בלילות אשיחה עם לבבי, על פניו אעביר כל טובי ותשורה אין להביא". אז אמר לו לבו לחבר פירוש למגילת אסתר ולתתו מנה לחותנו אשר ודאי שיקבל אותו באהבה "כי ערבים עליו דברי חכמים ויינה של תורה מכל מטעמים".
ואמנם נתקבלה תשורתו של ר' שלמה ביקר. וגיסו ר' יוסף הכהן אף חיבר שיר לכבוד הפירוש, הספר נדפס בפעם הראשונה בוונציה בשנת שמ"ה.
את ימי הפורים של שנת שי"ו לא עשה רבי משה איסרלש בקראקא עיר מגוריו, אלא בשידלוב, האויר המקולקל בקראקא אילץ אותו לצאת את העיר, לא היה מזון די הצורך במקום החדש ועל כן לא יכלו "לקיים ימי הפורים במשתה ושמחה". הרמ"א אמר לעצמו "אקומה ואשמחה במפעלי… ונתתי לבי לדרוש ולתור כוונת המגילה".
הוא כתב אז פירושו למגילה וקראו "מחיר יין" – "כי מחיר יין ומשתה תיקנתיו, טפחתיהו אף עשיתיו".
את פירושו שלח "משלוח מנות" לאביו ר' ישראל שהיה פרנס ומנהיג העדה. על כך מספר הרמ"א בסוף פירושו:
"מה שבאתי לפרש בזו המגילה
בעזר נורא תהילה,
יתעלה שמו לדור דורים,
שלחתי בימי הפורים למנה,
לאבי ישראל ראש עדת מי מנה
גבור בגבורים…
הספר "מחיר יין" נדפס בפעם הראשונה בקרימונה בשנת שי"ט[2].
ג.
בפורים של שנת שפ"ט חיבר ר' שמשון בכרך, רבה של ווארמס ואביו של בעל "חות יאיר", זמר לקבלת שבת, לפי דבריו "תיקנתיו לכבוד אשתי שתנגן אותו בכלי זמר". השיר נדפס ב"שומר ציון הנאמן" גליון ס"ו (י"ח טבת תרי"ט).
ר' יקותיאל בן החסיד ר' יהודה לייב מווילנא הלך מארץ מולדתו לפדובה ללמוד שם תורת הרפואה, בפדובה היה לתלמידו של רבי משה חיים לוצאטו. לאחר שובו לפולין היה גר בשקלאב ובבריסק[3].
לכבוד חג הפורים שלח ר' יקותיאל להגביר שר ונגיד בישראל ה"ה הקצין המפורסם כבוד הדר שלמה זלמן סג"ל זינצהיים זכרו לדור דור" שיר המספר מעשה אסתר, המיוחד בשיר שראשי התיבות שבכל חרוז וחרוז מצטרפים למילה "מגילה".
השיר פורסם בשם "משלוח מנות" על ידי א. ל. שלוסברג בווינה בשנת 1879.
ד.
בשנת תר"ד הדפיס ר' צבי הירש חן טוב (איידלמן) חוברת קטנה ובה עניני פורים. לחוברתו קרא: "מגילת ספר – אגרת הפורים". והיא "מנחת ידידות בארבעה עשר לחודש שנים עשר יום הפור, יובל שי לאפרתים פרתמים, נכבדים מפורסמים…"
האישים להם הוגשה המנחה היו הבארון אנשיל רוטשילד מפראנקפורט. אחד הבנים של ר' מאיר אנשיל רוטשילד אבי השושלת, והרב אהרן פולד, מרבני וחכמיה הנודעים של פראנקפורט ומחברם של ספרים תורניים.
ביום ט' אדר א', תר"ח, התחיל שד"ל להתמסר להעתקתו ולפירושו של הדיוואן של רבי יהודה הלוי, אשר הגיע לידו שש שנים קודם לכן ואשר שירים מתוכו פירסם כבר בשנת ת"ר בספר "בתולת בת יהודה".
שד"ל קיווה אז שבאמצעות ידידו יחיאל מיכל זק"ש יידפס הדיוואן בקרוב. ביום ז' אדר ב' תר"ד שלח שד"ל לזק"ש כמה עמודים של הדיוואן כשהם מנוקדים ומפורשים.
בהמשך המכתב הוא כותב: "והנני שולח אליך לשמחת פורים י"ב עמודים מדיוואן רבי יהודה הלוי, ותלמידי כבר העתיקו עוד ארבעים עמודים. ואני מנקד ומגיה ומבאר… ("אגרות שד"ל", חלק ז', עמ' 945).
התכנית של הוצאת הדיוואן לא יצאה אז לפועל. החוברת הראשונה של הדיוואן, מהדורת שד"ל, הופיעה רק כעבור קרוב לעשרים שנה בשעת תרכ"ד.
לכבוד חג הפורים של שנת תרי"ט שלח ר' יעקב רייפמן מדברי מחקריו מנה לאברהם אלברט כהן, מלומד, עסקן ונאמן בית רוטשילד בפאריז.
בשנת שלאחריה שלח לו לכבוד פורים את מאמרו "נר שבת".
מכתבי התודה שאברהם כהן השיב לרייפמן על מנותיו פורסמו ב"המגיד" שנה ד' גליון לד (י"א אלול תר"כ). זמן קצר לאחר מכן הופיעו שתי המנות בחוברת בשם "משלוח מנות" (פראג תר"כ).
בפורים של שנת תרכ"א שלח הרב שמעון סופר, רבה של קראקא מנות לדיין ר' משה יעקב דמביצר, למנות צירף פירוש דרושי בפסוק "ומשלוח מנות איש לרעהו" ובספור על משלוח מנות בירושלמי מגילה פ"א ה"ו (המכתב נדפס בספר "איגרות סופרים" לר' שלמה סופר).
ה.
התחלנו בשיר – ונסיים בשיר.
מיכ"ל שלח שיר משלוח מנות לרע-נעורים.
השיר ששמו "ילדות" מסתיים בשורות אלה:
"ומנחה לך רעי אשלח אזכרה!
זכר הילדות עתותי הנעורים.
אשלח לך אהובי, מנה בפורים!
מאת טוביה פרשל מתוך "הדואר" ח אדר תשל"א.
[1] אני מיחד את הדיבור כאן רק על יצירות שנשלחו לכבוד החג לאנשים מסויימים. אין המדובר כאן בקבצים ספרותיים, תוספות לעתונים ועתונים היתוליים שיצאו לכבוד פורים והוגשו לקוראים בתור "משלוח מנות", דוגמת הקובץ "מגדנות" (פטרסבורג תרמ"ג) שיצא מטעם "המליץ" ועוד.
[2]ר' אליעזר אשכנזי חיבר פירושו למגילת אסתר בשם "יוסף לקח" (קרימונה של"ו) לכבוד דון יוסף נשיא. אך אין אנו יודעים אם שלח לו הפירוש לימי הפורים. ועיין בשיר שבסוף הפירוש.
[3]עיין עליו: ש. גינצבורג "ר' משה חיים לוצאטו ובני-דורו" (תל-אביב תרצ"ז) כרך ב, עמ' תנ"ה-תנ"ו, ובמקומות שצויינו שם.