Geredetto Musolino;
"Gerusalemme ed li Popolo Ebreo"
Edizione: La Rassegna
Mensile D'israel Roma
1.
"אילו אבותינו היו מלמדים את בניהם כי תכלית החיים אינה רדיפת האושר כי אם על-ידי מילוי החובות האנושיות הכנה לקיום נעלה יותר. אילו אמהותינו היו מלמדות לבניהן את כל ספר המכבים שדומה כאילו נכתב במיוחד למען העם האיטלקי… לא היתה איטליה נדונה לבכות את אבדן מיטב בניה המתים על הגרדום ונמקים בחבלי גולת הנשמה".
דברים אלה כתב ג'ופסה מצידי לעמו. לבני עמו בארצו המבותרת ששבע מלוכות רדו בה, בקוראם למרד והתקוממות.
הם התקוממו. מרד נגד במרד. התקוממות רדפה התקוממות. המאבק פשט לאורכה ולרוחבה של כל הארץ עד שגורשו השליטים הזרים והושגו אחדות ועצמאות.
ובכל מקום במערכה, באגודות הסתר ובמחתרת, במאסר ובגולה, על הבריקדות ובחזית… יהודים בשורה ובמפקדה.
דניאל מאנין, בן בנם של מגורשי ספרד שהקים בידיו את הריפובליקה הוונציאנית תחת אש הרובים של האוסטרים. יצחק ארטים, ילד הפלא של איטליה שהיה לאקבוך מה שג'ורג' מנדל היה אחרי חמישים שנה לקלמנסו ה"נמר". יצחק פורו מורוגוניטי ועוד עשרות אחרים שישבו אחר כך כנציבי העם במועדות ערים, אספות לאומיות ובסנאט.
דמויות המכבים הלכו לפני לגיונות גריבלדי בעלותם על רומא. הן האירו ליהודי איטליה את הדרך משפל הגטו לשוויון זכויות מלא… אך לא הוליכו אותם לירושלים.
ימי המלחמה והמרד, ימי המאבק למען אחדות וחרות לא הזכירו ללוחמי החופש היהודים את גלות עמם ושעבוד ארצם.
הם לא זכרו, אך היה גוי שזכר. היה זה בנדטו מוסולינו, מפקד ה"חולצות האדומות" של גריבלדי.
2.
"ישנו עם בעולם שאין לו ארץ משלו, מפוזר הוא בכל רחבי תבל ומתגורר במדינות של אקלימים שונים. הוא ראה בשוד כתר מלכיו וחורבן בית מקדשו – אך האמונה העמוקה והתקווה שעוד יבוא היום בו ישוב לארץ שאלוקיו הבטיחו לאבותיו מאחדות ומקשרות אותו בכל מקום, העם הזה הוא העם היהודי".
"אין עם בעולם שהועמד כל כך הרבה בנסיון כמוהו. אך כל הסבל והתלאה שמצאוהו לא יכלו להעבירו על דתו ותקוותו ולהשכיח ממנו תודעתו וזכרונותיו הלאומיים".
"בכל בית יהודי תמצא מקום חרב… זכר לחורבן הבית. ועליו כתובה השבועה הנעלה "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני".
"קיים חוק קדוש בטבע, לכל עם ולכל יחיד הזכות לשעל אדמה משלהם. אין עם בעולם, אין ממשלה ברחבי תבל שיוכלו לשלול זכות זו מהעם היהודי. זכותו על ארץ ישראל שלעולם לא ויתר עליה לא מבחינה מוסרית ולא מבחינה מדינית".
"קריאה אחת – דייה לעוררם לבוא אליה מכל פנות העולם, מפקין וליסבון, מפטרבורג ומלברדור, כל זמן שפועמות בלבותיהם האמונה והתקווה – לא אבד שום דבר".
"תגשו, בניו המפוזרים של עם ישראל, למלאכת הקודש, אחדו כוחותיהם למען המטרה הקדושה ביותר, תעלו תביעותיכם לפני אומות העולם ותהיו בטוחים כי בריטניה הגדולה, האדירה במעצמות, לא תאכזב אתכם".
כדברים האלה כתב לפני למעלה ממאה שנה, בנדטו מוסולינו. הם לקוחים מתוך ספרו "ירושלים והעם היהודי" שהוא תכנית ליסוד מדינה יהודית במולדתו ההסטורית של העם היהודי.
3.
הצעתו ליסד מדינת יהודים בארץ ישראל היא חלק של תכנית גדולה ומקיפה יותר לשמירת השלום בעולם וההגנה של העמים הקטנים מפני תוקפנותן ועריצותן של המעצמות הגדולות על ידי ביצור עמדתה של בריטניה הגדולה בתור המעצמה העולמית בהא הידיעה.
"ערכתי תכנית זו" הוא כותב בסוף הספר "לא רק מתוך חמלה ורחמים של אומה אומללה ונרדפת כי אם גם מתוך חבה והערצה לאומה אחרת, גדולה, מאושרת וחזקה. אומר זו היא היחידה שיכולה לשמור על השלום מפני ברבריות ועריצות".
מוסוליני רואה בבריטניה הגדולה, בשל עצמתה הצבאית והכלכלית, בשל מוסדותיה ומסורתה הדימוקרטיים והגנתה על העמים המשועבדים באירופה את הערובה לשלום וחופש בעולם. אך מעמדה של בריטניה הוא בסכנה. ארצות הברית דחקו רגליה מאמריקה המרכזית. הנחת קו מסילת ברזל בין ניו-יורק וסן-פרנציסקו עלולה בזמן קצר לגזול מהאנגלים את שווקיהם במזרח הרחוק. מצד שני מסכנות התשפטותה וכוונותיה התוקפניות של רוסיה המחפשת מוצא לים התיכון את פרס והממלכה העותומנית.
קיומן של מושבות פורחות במזרח הרחוק אינן מבטיחות עדיין את גדולתה ועצמתה של בריטניה הגדולה. מושבות אלה משמשות מטרות לאינטרסים הכלכליים של מדינות רבות ולתאוות הכבוש של הרוסים.
עתידה של בריטניה תלוי ביכלתה לשמור על מושבות אלו. היא תוכל לעשות את הדבר בתנאי שהיא תחזק את מדינות פנים אסיה מבחינה כלכלית ומוסרית כדי שיוכלו להדוף כל התקפה שתבוא מן הצפון ועל ידי יצירת קוי תחבורה קצרים ביותר בין המטרופולין והמושבות, דרכן יתנהל מסחרה ותחיש אליהן תגבורת צבאית בעת הצורך.
הקמת מדינת יהודים בארץ ישראל תקדם מלוי שני התנאים האלו בהרבה. היהודים בעלי אינטליגנציה ומרץ יהפכו את מדינתם, שתשתרע על פניציה, הגליל, יהודה, אדום ומואב, למרכז המסחרי הגדול ביותר במזרח תהליך פתוחן הסוציאלי והכלכלי של מדינות הקרוב. קיום המדינה הפוריה תחוש את פנים אסיה. דרך ארץ היהודים יעברו שני קוי התחבורה הקצרים ביותר בין לונדון ומושבותיה. האחד – נתיב מסחרי, יעבור מצור דרך תורכיה, פרס, הינדוסטן, טיבט וסין עד פקין. באמצעות רשת מסילות ברזל לאור קו זה והסתנפותיו המרובים יחדור המסחר הבריטי לכל פינות אסיה. קו התחבורה השני, הנתיב הצבאי, יעבור דרך ה"בוספור היהודי" למזרח הרחוק.
מונח ה"בוספור היהודי" דורש פרוש, הספר נכתב בשנת 1851 שמונה שנים לפני שהוחל בחפירת תעלת סואץ. הרעיון לחפור תעלה שתקשור את הים התיכון עם ים סוף הוא עתיק ימים. ידוע שהמצרים הקדמונים, הרומאים והערבים חפרו תעלה כזו, היא נסתמה מדי פעם בפעם באשמת הזנחה מצד האוכלוסיה שבאזור. בזמן החדש דנו בחפירת תעלה חדשה, אחד השולטנים התורכיים, המלך לויט הארבע עשר וסוחרי ונציה. אחרי כיבושו את מצרים הטיל נפוליון על האדריכל להפר לעבד תכנית של חפירת תעלה. אדריכל צרפתי אחר, לינו, עבד תכנית שניה. בנדטו מוסולינו דן באריכות על אפשרות ביצוען של תכניות אלו ומציע תכנית משלו. חפירת תעלה לא סמוך לשפך הנילוס לים התיכון, כי אם מעזה עד לאילת. התעלה שתעבור דרך מדינת היהודים נקראת על ידו ה"בוספור היהודי".
4.
בנדטו מוסולינו סבור כי דוקא היהודים צריכים להקים את המדינה שתשמור קוי התחבורה של האימפריה הבריטית. וזה משני טעמים. ראשית – להט הזכות ההיסטורית על ארץ ישראל. שני: התישבות ארץ ישראל על ידי מעצמה גדולה תעורר חשדן של עמי אסיה, מפחדם מפני כוונות תוקפניות אפשריות של המדינה החדשה יתנגדו לסלילת כבישים והקמת רשת מסילת ברזל במדינותיהם. לא כן אם המישבים יהיו יהודים הידועים כאוהדי ושוחרי שלום.
מקיומה של מדינת יהודית תצמח טובה גדולה לממלכה העותומנית. המדינה החדשה שתעמוד תחת חסותו של השולטן תעלה מס לתורכיה ותעמיד לרשותה גדודי צבא. התפתחותה הכלכלית תעזור לפתוחן של המדינות השכנות, היא תשמש גם תריס לתורכיה לפני מצרים שבשנים האחרונות פשטה לעתים קרובות לסוריה וארץ ישראל ושבשה את דרכי המסחר של הממלכה העותומנית.
מדינת היהודים תעמוד כאמור תחת חסותה של הממלכה העותומנית. מצב זה איננו חדש בתולדות ישראל. ממלכת יהודה בימי קדם לא תהיה היתה עצמאית בהחלט. היא עמדה ברשות מלכי מצרים ובבל. אלכסנדר הגדול ומפקדי צבאו שירשו מלכותו בוסוף ברשות מלכי רומא. עוד יבוא היום שהיהודים ישיגו עצמאות וריבונות אמיתית, אך מקודם עליהם להתחיל בבנין מדינתם, הקמת חומות ירושלים ובית המקדש כמו שעשו זאת אבותיהם בימי גורש וה' אלוקי ישראל יהיה בעזרם.
מוסולינו סבור כי תכניתו נתנת לביצוע מידי. רק על היהודים והבריטים לנקוט בצעדים מתאימים.
ספרו מכיל "בלו-פרינט" של חוקת המדינה החדשה הכולל בין היתר קביעת גבולות המדינה, יחסה לממלכה העותומנית, דרכי וממון התישבות הגולים השבים לגבולם, צורת הממשל וסדרי השלטון, זכויות וחובות האזרחים והיחס בין הדת והמדינה, בכל הספרות הקשורה בציונות המדינית יש רק ספר אחד דוגמתו: חוברתו של תיאודור הרצל שנכתבה 45 שנה אחריו.
מוסולינו פנה בתכניתו לפלמרסטון. הלה הפנה אותו לרוטשילד. הוא גם התקשר עם יהודים אחרים אך כנראה לא מצא אזנים קשובות. התכנית נשארה על הנייר.
5.
מאה שנים נשאר ספרו של מוסולינו בכתובים. רק לפני זמן קצר התעוררה התאחדות הקהילות היהודיות באיטליה להוציאו לאור, למהדורה הקדמה מאת פרופ. ג'ינו לוצטו וצורפו אליה תולדות מיסולינו כתובות על ידי פרנצ'סקו מוסוליני.
בנדטו מוסולינו היה יליד קלבריה. בשנת 1832 בהיותו בן 22 יסד את אגודת הסתרים "בני איטליה הצעירה". הוא נאסר בשל פעילותו הפוליטית והוחזק למעלה משלוש שנים במאסר. בשנת 1848 הוא נמצא בין מגיני רומא תחת פקודו של גריבלדי. השנים הבאות הוא מבלה בגולה בלונדון ופריס שם מוצא מחיתו על ידי מתן שעורים בשפה האיטלקית. בשנת 1860 בהגיע אליו השמועה על מסע השחרור של גריבלדי ואלף מתנדביו הוא חש למקום המערכה, הוא משיג את גריבלדי בפרלמו. הלה מכיר במוסולינו אחד מחייליו הותיקים ומוסר לו את הפקוד על אחד מגדודיו. מוסולינו מארגן את נחיתת צבא המתנדבים על היבשה האיטלקית.
משנת 1861 עד 1880 הוא חבר הפרלמנט האיטלקי. בשנת 1881 נהיה סנטור ובתור כזה ממשיך בעבודתו הנאמנה והמסורה למען עמו ומולדתו עד ספטמבר 1883. ב-15 לנובמבר 1885 הוא מת.
"ירושלים והעם היהודי" איננו הספר היחיד פרי עטו. הוא כתב הרבה על ענינים פוליטיים וכלכליים, בין היתר ספר על מצונו. מוסולינו בקר שלוש פעמים בארץ ישראל.
חבל שכותב תולדותיו קצר במקום שהיה לו להאריך. היינו רוצים לדעת יותר על חוג מכריו בלונדון והאנשים אתם דן על תכניתו.
נסיונותיו של מוסולינו להקים מדינה יהודית בארץ ישראל שתמלא תפקיד חשוב באיסטרטגיה של האימפריה הבריטית לא היו חדשים לגמרי בזמנם. ה' "אירל אוף שאפטסבורי" שהפציר עוד בשנת 1842 בלורד פלמרסטון שפעל למען פתיחת סוריה וארץ ישראל למתישבים יהודים צירף לנימוקיו הדתיים גם פולטיים וכלכליים. אך מסולינו הוא הראשון שהגדיר וקבע ברורות אל מקומה של מדינה יהודית במזרח התיכון בתור שומרת על קוי התחבורה של האימפריה. רעיונות דומים הובעו אחר כך, בשנת 1853 בהרצאה של קול. ג'ורג' גולר. מי שהיה מושלה של אוסטרליה הדרומית ובשנת 1863 בספרו "הודו וארץ ישראל," של ד"ר טומס קלרק. רבים הלכו בהשקפותיהם וקבלת רעיונות אלו בחוגי המדינאים הבריטיים גרמה ליחסן החיובי של ממשלות בריטניה כלפי התנועה הציונית ומתן הצהרת בלפור.
אם היינו יודעים יותר על חייו וקשריו של בנדטו מוסולינו בימי גלותו בלונדון היינו יכולים לקבוע באיזו מידה השפיעו דעותיו על בשול ההכרה כי מדינה יהודית במזרח הקרוב הוא באינטרס הפוליטי, הכלכלי והבטחוני של בריטניה בחוגים מסיימים, ועל ידי כך חלקו של הפטריות האיטלקי בהקמת המדינה שעליה חלם לפני למעלה ממאה שנה.
מתוך "חרות" ח' אב תשי"ד