להופעת הכרך השביעי של האנציקלופדיה התלמודית

Print Friendly, PDF & Email
לפני ארבע מאות שנה, בשנת שי"ד, הועלה על פי פקודת שלטונות הכמורה בכל רחבי איטליה התלמוד על המוקד.
מן היהדות במדינה זו נשדד ספר החוקים, עליו היתה חיה ובו היה הגיגה כל ימיה. חורבן רוחני וגשמי כאחד איימו עליה. ברם, בעצם ימי המשבר הקשים ביותר. קם לה עוזר מושיע. יהדות אטליה מצאה לה מקלט ומחסה בספר "בית יוסף" על הטור, שרק זמן מועט לפני גזרת שרפת התלמוד נמסר לדפוס והדפסתו נגמרה בימים בהם כבר נאסר למוד התלמוד. ספר זה בו נאספים כל דעות מפרשי התלמוד היה ליהדות איטליה תחליף לתלמוד ובזכותו החזיקה מעמד מאות בשנים למרות תוקף הגזרות.
בטוי מובהק להרגשת יהדות איטליה, לנחמה וישועה שמצאה בספר "בית יוסף" לרב יוסף קארו נתן בהקדמה למהדורה השניה של הספר. וכך כתוב שם בין היתר: "לאנשי רוח, נבואה נוססה בו (ברב יוסף קארו), כאשר שמענו כן ראינו, כן בימים אחדים טרם אש יצאה מאת ה' שלח חוצה החבור הנכבד הלזה, למען נמצא בו מרגוע לנפשנו, וכמתנבא על העתיד כאשר יאמר האומר: חיו בצלי בגויים עד יערה רוח ממרומים ה'… בגויים אין תורה, אף זו מחמד עינינו אשר אמרנו בצלו נחיה בגויים נתן למאכלת אש… יוסף הוא המשביר שבר לכל עם הארץ לולי גם בפרץ לא מצאנו ידינו בבית המדרש וכמעט ח"ו תורת משתכחת מישראל".
2.
גם דורנו אנחנו, כאילו נשרף התלמוד בימיו. מחד – השמד הנורא בו הועלתה על המוקד יהדות מזרח אירופה, על גאוניה ורבניה, על ישיבותיה ותלמידיהן ומאידך – התנכרות והתבוללות שאוכלות ביהדות המערב בכל פה. הם שגרמו לכך שהתלמוד שבמשך כל שנות קיומנו היה בשר מבשרנו, ועצם מעצמנו, צר אופיינו וקבע גורלנו – נתרחק מלב הדור הזה. אבד בינו לבין שדרות רחבות בעם אותו קשר נפשי, שבלעדיו אין טעם והבנה אמיתיים בלמודו.
ליצור מחדש קשר זה, לבנות גשר עליו ימצא דורנו והדורות הבאים אחריו את הדרך בחזרה לעולמם הרוחני של כל הדורות בישראל, ממנו יקחו אבני בנין ומגן למלכותנו המתחדשת – זאת היא אחת המטרות שהציבו להם יוזמי האנציקלופדיה התלמודית.
הרי לפנינו התלמוד, מפרשיו ומפרשי מפרשיו, על כל הדורות ועל כל הגלויות – אך אין בידינו המפתח לאוצר זה בו גנוזים חכמת חיים ונסיונות כל הדורות. את המפתח אליהם מגישה לנו "האנציקלופדיה התלמודית". בתוכה מסודרים, מבוררים ומלובנים, בלשון קלה ופשוטה, שוה לכל נפש, כל חוקי התלמוד, כל הבעיות בהן התלבטו חכמיו, כל הכרעות ופסקי רבנים ודיינים בישראל עד דורנו אנחנו, על כל תוצאותיהם ומסקנותיהם.
אין זה מפעל של יחיד או מפעל של שנים – אלא מפעל הדור. והעיקר – הוא מפעל מהפכני, כי הכל בו חדש. מקביעת הערכים, הגדרתם וחלוקתם לפרקיהם השונים, אופן רכוז ומצוי החומר הנאסף מאלפי ספרים עד צורת וסגנון הרצאת הדברים.
טרם זכינו לברך על המוגמר אולם כבר כעת נתן לנבא: אם הספרות התלמודית תהפך שוב לנחלת שדרות רחבות בעם. אז רק בזכות הגישה, הלך הרוח והסגנון האופניים ל"אנציקלופדיה התלמודית", שבלי ספק יתנו במשך השנים הבאות אותותיהם בכל עסקי ההלכה ומהם תתפשט השפעתה על חוגים רחבים יותר. הגישה, הלך הרוח והסגנון האלו הם יצורי דורנו, טבועים בהם נס קוממיותנו והרצון להתחדשות אמיתית, ועל כן ימצאו מסילות ללבבות רבים.
3.
בימים אלה יצא הכרך השביעי של האנציקלופדיה. הוא מקיף עשרות ערכים המתחילים באות ד' (מ-"דבר שהנשמה תלויה בו" עד "דש") ומקושט בצלומים רבים. כמו בכרכים הקודמים כן בכרך הזה מצויינין הערכים בהקיפם הרחב, יסודיות עמוקה, עריכה מופתית והרצאה פשוטה וקלה.
הנה רק אחדים מעשרות הערכים שבכרך: דבר שהצדוקים מודים בו, דבר שיש לו מתירין, דבר שלא בא לעולם, דברה תורה כלשון בני אדם, דברי חלומות, דברים הנקנים באמירה, דבש, דגים, דם דמאי, דרישה וחקירה, דרכי האמורי וכו'.
על יד שמו של כל ערך נתן הגדרה קצרה ומדוייקת. הערך עצמו מחולק לפרקים, הדנים כל אחד בצד אחר של הנושא ובו מלוקטים, מסודרים מוסברים, בסגנון קל ופשוט, כל מאמרי חז"ל הקשורים לו והכרעותיהם וביאוריהם של מפרשים ופוסקים, ראשונים ואחרונים. בשולי העמודים באים הערות וציוני מקורות.
לדוגמה:
דיני ממונות: הגדרתו: דינים שבית דין דנים בתביעות של ממון שבין אדם לחברו. הוא מחולק לפרקים הבאים: א) בית הדין ; ב) זמנם ; ג) קדימתם ; ד) השיעור שדנים עליו ; ה) השוואות בעלי הדין ; ו) עמידת בעלי הדין ; ז) שמיעת הטענות ; ח) שלא להדר הנדון ; ט) נזקקים לתובע תחילה ; י) המשא והמתן ; י"א) העמידה למנין ; י"ב) עוות הדין ; י"ג) פסק דין ; י"ד) נאמנות על הפסק ; ט"ו) סתירת הדין.
דרך ארץ. הגדרתו: הנהגת האדם במדות ומוסר בינו לבין עצמו, ובינו לחברו. הוא מחולק לפרקים הבאים: א) חובת דרך ארץ ; ב) בדבור ; ג) באכילה ושתיה ; ד) בלבוש ; ה) בהליכה ; ו) בדרכים ; ז) במלאכה ומשא ומתן ; ח) בביתו ; ט) בין אדם לחבירו ; י) במדות ודעות.
רבים מן הערכים מתשרעים על עשרות עמודים ומהוים כמעט ספרים בפני עצמם. אילו היו נתנים לנו בספרים או חובות מיוחדים היינו צריכים לברך על שלמותם ויסודיותם, כעת כשהם נתנים לנו במסגרת שמתפקידה להרצות לנו על חוקת ישראל, על כל כלליה ופרטיה, על אחת כמה וכמה.
כעת תשאר לנו להעלות על נס את העומדים בראש המפעל ועובדיו הראשיים. ראש וראשון להם: אדריכלה ועורכה הראשי של האנצקלופדיה, הרב שלמה יוסף זווין, יוצר סגנון חדש בספרות הרבנית ואמן ההסברה. חברי המערכת: הרב בנימין רבינוביץ – תאומים, הרב יונה מרצבך והרב שמעון סטרליץ ז"ל. הרב שמעון סטרליץ נפטר ימים אחדים אחרי הופעת הכרך הששי. בכרך שלפנינו מושקעים ערכים רבים שהספיק עוד להכינם. בראש הכרך באים דברים לזכרו מאת העורך. לרשות המערכת עומד צוות של תלמידי חכמים העוזרים באסוף החומר ועבודו, מהם השתתפו בכרך השביעי הרבנים: אליהו יצחק פריסמן, אלימלך בר שאול, יהודה גרשוני, יהודה קופרברג, יוסף כהן, יעקב משולם גיצבורג, מרדכי אילן, מרדכי יהודה לייב זקש, משה הרשלר, משה דוד בקשט, משה חיגר ודוב מועד ז"ל. התמונות וביאורן נעשו על ידי יהודה פליקס. ברכה לעצמה קובעת הנהלת המפעל. המנהל הראשי הרב יהושע הוטנר, שחלק רב לו בתכנון האנציקלופדיה מבחינה חיצונית ופנימית ועליו בחירת והדרכת העובדים החדשים, רכישת כתבי יד וספרים ונהול כל המנגנון האדמיניסטרטיבי של המפעל הזה והמפעל הקשור לו "מערכת הש"ס השלם". על ידו, עוזרו הראשי הרב דוב פרלא.
בשנה האחרונה הקים המנהל הרב י. הוטנר קבוצה מיוחדת של משתתפים חדשים במערכת "האנציקלופדיה התלמודית" מגדולי התורה בניו-יורק. קבוצה זו כבר מיוצגת בכרך שלפנינו ע"י שנים מטובי חבריה: הרב אליהו חזן והרב זליג אפשטיין (שניהם משמשים כראשי ישיבה בישיבת "תורה ודעת" הידועה בניו-יורק). קבוצה חדשה זו עלולה לתת דחיפה נוספת לבצוע אינטנסיבי של מפעל ה"אנציקלופדיה התלמודית" בכלל ועלול לסייע לסיום יותר מזורז של המפעל, שכולנו מחכים לברך על המוגמר.
מאת: ט. פרשל מתוך "חרות" א' סיון תשט"ז

5/11/1956