מקרוב הופיע (ב"פרוסידינגס" של "האקדמיה למדעי היהדות", כרך 40) מחקרו של דוב זלוטניק על פירוש המשניות, הנמצא עדיין בכתב-יד, של המקובל רבי אברהם אזולאי, זלוטניק מתאר ומאפיין את הפירוש – הוא מיחד את הדיבור בעיקר על הפירוש למסכת עדיות – ועומד על בחינותיו השונות. זה מחקר מצויין הכולל גם פרפרת השווה לכל נפש – והיא דיון של משל-החכמה הנודע כי ננס העומד על כתפיו של הענק מרחיק ראות מן הענק.
סופרים השתמשו במשל הזה להראות על היחס בין דורות ראשונים ואחרונים ולרוב להביע דעתם כי אחרונים על אף שאינם גדולים כמו הראשונים, ידיעתם רבה יותר כי אוצר חכמתם של הקודמים להם עומד לרשותם.
המשל נמצא גם אצלנו, ראשון להזכירו הוא רבי ישעיה דטראני הזקן, הכותב באחת מתשובותיו כי הוא הירשה לעצמו לפעמים לחלוק על אחד מן הקודמים וגם להכריע בין הראשונים מכוח משל ששמע מחכמי הפילוסופים של הגויים. "שאלו לגדול שבהם, אמרו לו: הלא אנחנו מודים שהראשונים חכמו והשגילו יותר ממנו, והלא אנחנו מודים שאנו מדברים עליהם וסותרים דבריהם בהרבה מקומות והאמת איתנו, האיך יכון הדבר הזה. אמר להם: מי צופה למרחוק הננס או הענק, הוי אומר הענק שעיניו עומדות במקום גבוה יותר מן הננס, ואם תרכיב הננס על צווארי הענק מי צופה יותר למרחוק, הוי אומר הננס שעיניו גבוהות עכשיו יותר מעיני הענק, כך אנחנו ננסים רוכבים על צווארי הענקים מפני שראינו חכמתם ואנו מעניקים עליה ומכוח חכמתם חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים ולא שאנו גדולים מהם".
רבי צדקיה ב"ר אברהם הרופא מביא מדברי הרי"ד בהקדמתו לספרו "שבלי הלקט", ורבי עזריה מן האדומים מזכיר המשל ב"מאור עינים" על פי הבאתו של בעל "שבלי הלקט".
דוב זלוטניק מצא את המשל בפירוש המשניות לרבי אברהם אזולאי והוא מרחיב עליו את הדיבור. הוא מביא מאמרים ומחקרים שנכתבו על אודותיו ומהם יוצא כי ברנאר מן שרטרה, הוגה דעות צרפתי, בן המאה הי"ב, היה מחברו, באותם המאמרים והמחקרים מנויים כבר שלושת המקורות העבריים המובאים למעלה אך בידו של זלוטניק להוסיף עליהם לא לבד הדברים שמצא אצל רבי אברהם אזולאי בפירושו למסכת עדיות אלא גם תשובה של רבי יהודה'ן בולאט, בה מוזכר המשל. התשובה מובאת בקובץ שו"ת "אהלי תם" שנדפס בספר "תומת ישרים", והראה עליה חיים זלמן דימיטרובסקי.
ר' אברהם אזולאי אינו מזכיר מאין שאב את המשל, וזלוטניק משער כי הוא לקח אותו מספר "שבלי הלקט".
יורשה לי לבסוף לציין שני ספרים נוספים, בהם נזכר המשל. שניהם הם מן המאה השש-עשרה. האחד, "מאסף לכל המחנות" לר' שלמה אלמולי, שנדפס בקושטא בשנת ר"ץ בערך. אף הוא דין בזכות האחרונים לחלוק על הראשונים, ובתוך דיונו הוא מביא דברי "שבלי הלקט" על המשל (דף כ"ג ב'). הספר השני הוא "מגילת אסתר" על ספר המצוות להרמב"ם לרבי יצחק ליאון בן ר' אליעזר ב"ר שלמה ספרדי'ן צור. בהקדמתו מביא המחבר מדבריו של ר' שלמה אלמולי ובתוכם הבאה על המשל מן הספר "שבלי הלקט".
והעירני שלמה איידלברג הי גם ר' שמואל ב"ר דוד הלוי ממזריץ', בן המאה השבע-עשרה השתמש במשל זה בספרו "נחלת שבעה", חלק השו"ת, סימן ע"ח.
מאת: טוביה פרשל מתוך "הצופה" א' תמוז תשל"ד.