(הערה קטנה)
במאמרו הממצה "חילופי מנהגים באמירת-קריאת פרקי אבות בשבתות הקיץ" ("הצופה", י"א בתמוז), כותב ד"ר מיכאל ריגלר:
"ראוי לציין, שבספר 'מעם לועז' לפרקי אבות נדפס לאחר הפרק הששי פרק 'דרך ארץ זוטא'. נראה, שהכוונה לאומרו בשבת שביעית בין פסח לעצרת. זה אולי מצביע שבעבר התחילו לומר פ"א בשבת חול המועד פסח, ואזי קיימות אמנם שבע שבתות בין פסח לעצרת. נראה לי שמנהג זה לא חדר לאורח חיינו. המנהג המקובל הוא שכבש והתקבל בכל תפוצות ישראל".
דומה עלי שהתרגום העברי של "מעם לועז" הוא שהטעה את הכותב הנכבד. "מעם לועז" המקורי, בלשון לאדינו, על מסכת אבות, שנכלל בילקוט "מעם לועז" על ספר ויקרא, נדפס לראשונה בקושטא בשנת תקי"ג. "מעם לועז" על ויקרא, שהוא מעשה ידי הרב יצחק מאגריסו, נדפס לאחר מכן גם במקומות אחרים. בכל ההוצאות שבדקתי לא מצאתי בסופו של הפירוש לפרקי אבות אף פרק מפרקי מסכת דרך ארץ זוטא. כלומר אין זכר ב"מעם לועז" על פרקי אבות לקריאת פרק או פרקים ממסכת דרך ארץ זוטא בשבתות!
"מעם לועז" היא יצירה של מאות השנים האחרונות בהם לא היה נפוץ כלל המנהג, שיסודו בדברי הקדמונים, לקרוא בשבתות פרק ממסכת דרך ארץ זוטא, על כן לא מן התימה שלא בא זכרו של המנהג בילקוט זה. נתקיים עד הדורות האחרונים מנהג מקומי, המוגבל לארץ ישראל ולשנים מסויימות.
רבי יששכר בן סוסאן, בן דודו של מהר"י קארו – מוסר בספרו "תקון יששכר" על מנהגה של עדת המסתערבים בצפת: בשנה בה חל יום א' של פסח בשבת, שאז יש בארץ ישראל שבע שבתות בין פסח לעצרת, קוראים הם בשעת השביעית, מאחר שסיימו כבר את פרקי אבות והפרק קנין תורה – את הפרק הראשון של מסכת דרך ארץ זוטא "שדבריו מעין של פרקי אבות". דבריו של בעל "תקון יששכר" נזכרים על ידי בעל "כנסת הגדולה", (או"ח, סימן תצ"ג) ועל ידי רבי יאיר חיים בכרך בספרו "מקור חיים" ("מכון ירושלים", תשמ"ב-ד, או"ח, סימנים רצ"ב, תצ"א). גם ר' יעקב גליס המנוח מזכיר מנהג זה בספרו "מנהגי ארץ ישראל" (מוסד הרב קוק, תשכ"ח, עמ' קי"א).
בשנת תשל"ב הופיע בירושלים תרגום עברי של "מעם לועז" על פרקי אבות. המתרגם והעורך הרב שמואל קרויזר המנוח הדפיס בסוף פרקי אבות את כל (לא רק פרק) מסכת דרך ארץ זוטא, כולל הפרק האחרון שנקרא "פרק השלום". בהערה הוא כותב: "מסכת זו היו נוהגים לאמרה עם פרקי אבות, ולכן צירפנוה לכאן עם ביאור הדברים הטעונים פירוש לענ"ד".
אמירת מסכת דרך ארץ זוטא אם פרקי אבות נזכרת על ידי רב סעדיה גאון בסידורו ("…ולכן צוו חז"ל שנלמד בו אבות והמתנדב (ללמוד) מוסף קנין תורה ויראת חטא", היא מסכת דרך ארץ זוטא וקדמונים אחרים (עיין בהערות בסידור שם, עמ' קכ"ב-קכ"ג).
הרב שמואל קרויזר המנוח לא היה רק מתרגם את הילקוט "מעם לועז", הוא הוסיף גם דברים משלו, כך הכניס ל"עם לועז" את מסכת דרך ארץ זוטא עם ביאורים משלו וציין כי פעם היו נוהגים לקרוא אותה עם פרקי אבות.
מתוך "הצופה" י"ז באב תשס"ב.