"לא תבערו אש…"
יש אימרה נאה שיפה היא לדורות רבים. טוב שכלה אינו פג וזוהר חידודה לא סר.
אך יש ששעותיה אין דומות זו לזו. יש אימרה ששעה גדולה לה. תקופה בה היא "מיוחסת". נישאת היא ברמה. רבים משתעשעים ומצטעצעים בה. ובעבור אותה שעה, מתפשטת היא מלבוש מלכותה, והרי היא אמירה נאה, בין שאר אמרות טובות.
היו שפירשו : "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" (שמות לה, ג) – ביום השבת כאשר אתם פנויים מעסקיכם, לא תבערו אש המחלוקת בישיבותיכם ומסיבותיכם.
דרוש מליצי זה מהלך בקרבנו זה דורות רבים. נאה היה כשנאמר בראשונה. נאה הוא לדורנו אנו.
והיתה לפירוש זה שעה גדולה, ימים בהם היה מתגלגל מספר לספר, מדרשן לדרשן, ולא ירד מעל שולחנם של מוכיחים בשער.
פירוש זה נמצא ב"עקידת יצחק" (פרשת ויקהל, שער נ"ה) לרבי יצחק ערמאה. בן דודו הצעיר היה ר' שלמה אבן וירגה, מחברו של ספר "שבט יהודה". הלה הבליע פירוש זה בספרו בוויכוח מדומה בין מלך ספרד ומלומד נוצרי על אודות היהודים.
אמר המלומד המכונה טומאש: "ומה יפה פירש ניקולאו די לירא, והוא מהם והיה יודע עניינם, אמר, כי מה שאמר הכתוב 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' (שמות לה, ג) כי לא על האש נאמר כי איסורו כבר נודע במה שאמר 'לא תעשה כל מלאכה' (שם כ, י), אבל אמר על אש המחלוקת שלא יבערו אותה בשבתותיהם כמנהג היהודי כשיושב ובטל.1
סמוך לדורם חי רבי חיים ב"ר בצלאל, הוא אחי המהר"ל מפראג. הוא כותב ב"ספר החיים" (חלק ג', ספר פרנסה וכלכלה, פרק ו') : "וזה שאמר הכתוב לא תבערו אש בכל מושבותיכם וגו' הזהיר שלא יבערו אש המחלוקת בכל מושבות הלצים שלהם ביום השבת הואיל והם פנויים ממלאכה…"
בן גילו של ר' חיים היה רבי אברהם מנחם רפא מפורט, מחברו של ספר "מנחה בלולה" על התורה, והוא בעיקרו אוסף ממיטב הפירושים. ר' אברהם מנחם היה חובב המליצה הצחה והאמירה החריפה. המן הצורך להזכיר שהוא אסף את הדרוש המליצי על אש המחלוקת ביום השבת לתוך ספרו?
בן תקופתם, אך צעיר מהם, היה רבי שלמה אפרים איש לונטשיץ. הוא מביא פירוש זה בשניים מספרי דרשותיו. בספר האחד "עיר גבורים" (פרשת ויקהל) הוא אומר עליו : "ראיתי פירוש אחד". בספר האחר "עוללות אפרים" (מאמר רס"ח), הוא קורא עליו, והוא היחידי לעשות כן, את שם הספר "עקידת יצחק".
רעו של ר' שלמה אפרים וחברו ברבנות בפראג היה רבי ישעיה הלוי הורוויץ. הוא כותב בספרו "שני לוחות הברית" (תורה שבכתב, סוף פרשת ויקהל פקודי) : לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת – רומז לאש המחלוקת ואש הכעס שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית, ומכל שכן ביום השבת.
רבי יהודה אריה מודינא נולד חמש עשרה שנה בערך לאחר לידת בעל השל"ה. הוא מביא מעין דרוש זה בפירושו להוספותיו ל"עין יעקב" (בבא קמא ג, ב) וקורא עליו שהוא מליצה של הקדמונים.2
כמה חביב היה דרוש זה על בני הדורות ההם, בקולמוסים של כמה מחברים הוא מצוי! הוא נמצא כתוב לא רק בפירושים לתורה, אלא גם בספרי דרוש ומוסר, בספר כרוניקה ובספר פירוש לאגדות ואמרי נועם של הש"ס!
"וקנה לך חבר"
בספר "הגות עברית באמריקה" הערתי על הפירוש המליצי לדברי רבי יהושע בן פרחיה "עשה לך רב וקנה לך חבר" (אבות א', ו') – אין קנה (קו"ף קמוצה) אלא קולמוס, כלומר, הקולמוס יהיה חברך, תמיד יהיה עמך לרשום דברים שלמדת, כדי שתהיה זריז ונזכר, ולכתוב עניינים שחידשת. פירוש מליצי זה היה למטבע עובר בין רבנים ומחברים. הבאתי חמש דוגמאות לשימושו – והן כולן מתקופה אחת של מאה שנה בערך.
בזמן האחרון נזדמנו לי עוד שתי דוגמאות, וגם הן מן התקופה ההיא. בראש הספר "תולדות אהרן", חידושי גמרא לרבי ישוע העשיל, נמצא כתוב על ר' אהרן קלניקר, תלמיד הרב ומסדר ומוציא הספר כי "פעל ועשה לו רב וקנה, הוא עט, לו חבר" .3
בספר "תואר פני שלמה" (קראטאשין תר"ל) להרב שלמה ב"ר יוסף לנדסברג, המספר את תולדות משפחתו, מובא קטע מכתב יד "סדר היום" שכתב הרב אריה ליבוש, דיין בפוזן, שמת על קידוש השם, לבנו אליהו. כתוב שם בין היתר (בספר הנ"ל עמ' 46) : "ותראה להחכים על העניינים ולדקדק בהם ולחזור על הלימוד, כי אין לך איבוד הזמן יותר ממי שאינו מחזיר על לימודו, ולכתוב לך חידושים ופירושים בסוגיות, ונתנו סימן לזה: קנה לך חבר, הקולמוס יהיה לך לחבר …" הדברים נכתבו בשנת תצ"ה. 4
1 כבר העיר על הקשר בין דברי ר' יצחק ערמאה והדברים ב"שבט יהודה", י. פריס חורב ב"קרית ספר", שנה
כד חוברת ג-ד (טבת-תמוז תש"ח), עמ' 176. אך לא כל דבריו מדוייקים שם. הוא גם מביא כי בתיקוני זוהר תיקון מ"ח נדרש הפסוק על אש הכעס והמחלוקת. ועיין בתיקוני זוהר שם שהפסוק נדרש רק על אש הכעס. והדרש על הכעס חוזר בספרי המקובלים. עיין תיקוני זוהר, תיקון כ"ד, בספר "שפתי כהן" (פרשת ויקהל) למקובל רבי מרדכי הכהן, ובדברי בן תקופתו, בעל השל"ה, המובאים לקמן
2 דעתו של נחמיה שמואל ליבאוויטש בספרו "רבי יהודה אריה מודינא" (ניו יורק תרס"א, עמ' 66-67) כי הריא"ם שאב דבריו מספר "שבט יהודה".
3 חידושי הרבי ר' העשיל נדפסו בפעם הראשונה בלובלין בשנת תמ"ב (עיין "בן יעקב" ערך ח, מס' 299). ראיתי רק הוצאות מאוחרות שנדפסו כולן ב"חידושי הלכות". יש ידיים מוכיחות כי הדברים שציטטתי הופיעו בראשונה בספר בדפוס השני, פראנקפורט דאודר תפ"ה.
4 דרך אגב אעיר כי השימוש בשם העדי "ירושלים דדהבא" ככינוי אהבה ושם תפארת לעיר הקודש, עליו הערתי בגליון ב' של "הדואר", שכיח לרוב בתקופה אחת. כל הדוגמאות שהבאתי הן בנות תקופה אחת. בספר אחד מאותה תקופה "שדה הארץ" חלק ג' (ליוורנו תקמ"ח) לר' אברהם מיוחס נמצא שימוש זה שלוש פעמים : בהסכמת רבני ירושלים בהסכמת רבני ליוורנו, ובהקדמת המחבר. הקדמה זו נדפסה כבר בחלק א' של הספר (סאלוניקי תקמ"ד)
הדואר ב שבט…