במאמר שאלת חכם חצי תשובה דן ר' שמואל אשכנזי באחד מפרקיו של ספרו הגדול " אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא", שהופיע באחרונה.
רבות מאוד הן הבאותיו מספרים של ראשונים ואחרונים. המאמר נמצא כבר אצל הרמב"ן (מלחמות בבא בתרא). בייחוד מצוי הוא בספרי שו"ת, הן של הספרדים והן של האשכנזים. המשיבים משתמשים בו כדי לתאר ולאפיין את הרצאות השאלות של הפונים אליהם. נזכיר כאן רק אחדים מן הספרים המצוטטים על ידי שמואל אשכנזי: שו"ת משה אלשקר, שו"ת המבי"ט (רבי משה מטראני), שו"ת אמונת שמואל (רבי אהרן שמואל קידנובר), שו"ת שאילת יעב"ץ (רבי יעקב עמדין), שו"ת נודע ביהודה (רבי יחזקאל לנדא), שו"ת חתם סופר (רבי משה סופר), שו"ת משיב דבר (נצי"ב) ושו"ת מלמד להועיל (רבי דוד צבי הופמן). בשו"ת חתם סופר נמצא המאמר בעשרים וששה מקומות.
ש. אשכנזי מסיים את מחקרו בדברים: מקור המאמר הוא בספר מבחר פנינים: "שאלת החכם חצי החכמה".
אשכנזי מזכיר גם דברי רבי שמעון בר צמח דוראן (תשב"ץ, ח"ב, סימן נב) לאחד משואליו: "…ואם ידעתי כי שאלותיך הם, לא אומר חצי תשובות, אבל אומר תשובות שלימות בריאות וטובות" .1
(ובדומה לכך בשו"ת שואל ומשיב לרבי יוסף שאול נתנזון: "מכתבו הגיעני היום והנה שאלת חכם חצי תשובה, לא יאמר חצי תשובה, כי כולה תשובה". בכמה תשובות נמצא המאמר בצורה זו שאלת חכם חצי תשובה או רובה).
יורשה לי להצביע כאן, בקשר להבאה מן התשב"ץ, על התבטאותו של רבנו תם באחת מתשובותיו: "…כי אתה יודע דרכי להקשות להעמיד שמועות ישרות, ואיני עושה שנויי דחיקי כי קושיותי תירוץ הן ואינן צריכות תירוץ" (ספר הישר, חלק שו"ת, מהדורת הרב פ. רוזנטל, ברלין תרנ"ח, סימן נו, עמ' 125) .2
צופה" ב' בחשון תשס"ב
1) מתוך "העל תשובת רבי שמעון ב"ר צמח דוראן כבר הצביע צונץ בהערתו על המאמר "שאלת חכם חצי תשובה" (גזמלטה שריפטן, חלק ג עמ' 254).,
2)השווה לכך דברי רש"י זוויין על שיטת לימודו של רבי חיים מבריסק בספרו "אישים ושיטות": "אמנם חידושיו שבספרו מתחילים כולם בקושיות, אבל המעיין בגופם של הדברים ייווכח שאין הקושיות באות אלא לשם הבהרת העניינים אחרי כן על יסוד ניתוחיו וחקירותיו, קושיא לשם קושיא אינו גורס".