כפי שמודיעים מגרמניה מתכוננים להקים את הריסותיו של בית הכנסת העתיק שבעיר ווארמס (ורמייזא או גרמייזא) שהוא הבית הכנסת העתיק ביותר באירופה ונחרב לפני המלחמה על ידי הנאצים.
קהלות שו"ם (שפירא ורמייזא ומגנצא) נחשבות בין הקהילות העתיקות ביותר בגרמניה ומאות בשנים היו מרכזי תורה נודעים. מכל קצוי הקולה נהרו תלמידים לערים האלו להתאבק בעפר רגליהם של ראשי ישיבות נודעים בגדולתם בתורה, חסידותם ותמימותם.
בין הבאים היה גם רש"י הצעיר שלמד תורה במגנצא מפי רבי יעקב בר יקר ור' יצחק ברבי יהודה ולאחר פטירת ר' יעקב עבר לורמייזא לישיבת ר' יצחק הלוי.
ראשית הישוב
קשה לקבוע בברור מתי באו יהודים בראשונה לורמייזא.
בספר זכרונות גרמני עתיק מסופר שהונגיונים שישבו בורמייזא ובסביבותיה השתתפו בצבא הרומי בכבוש ירושלים. הם שבו נשים יהודיות ואלו חנכו את ילדיהן בדת אבותיהן. יהודים אלו הוו את הגרעין של הישוב היהודי בורמייזא.
מקורות יהודיים אינם יודעים על מסורת זו. לפי מסורת יהודית נדד בימי השופטים חלק משבט בנימין לרומי ולאשכנז.
מסורת זו נזכרת בהוספות לפרוש רש"י לשופטים וזו לשונה:
"אליהו גלה לבעל מגלה עמוקות (ר' נתן שפירא) אותן המאה הלכו וישבו במדינת אשכנז ורומי".
כאמור למעלה היתה ורמייזא במשך מאות בשנים מרכז גדול לתורה. אחד מרבניה הגדולים היה רבי אלעזר בר' יהודה, בעל הרוקח.
כמו כל יתר קהלות הגולה סבלה ורמייזא רבות מרדיפות הגויים ביחוד בשנת תתנ"א כאשר נוסעי הצלב עברו את העיר, בטבח שנמשך יומיים נהרגו כמעט כל יהודי הקהלה ורבים היו שהרגו איש את אחיו למען לא יפלו בידי הערלים, כמו שמספר ר' שלמה בר' שמעון שהיה חי בדור אחרי הטבח מה ששמע מפי זקנים:
"ושחטו איש את אחיו, ואיש את קרובו ואשתו ובניו וגם חתנים את ארוסותיהם ונשים רחמניות את יחידיהן וכולם בלב שלם קבלו עליהם את דין שמים ובהשלמת נפשם לקונם היו צועקים "שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד".
בית הכנסת העתיק
בית הכנסת נבנה בשנת 1034 ז.א. בזמנו של רש"י. בזמן קדום היו לו שלש כניסות אולם לפני שלוש מאות שנה הוקם על ידו בית מדרש קטן המכונה "בית כנסת של רש"י" ועל ידי כך נחסמה אחת הכניסות.
כתבה על יד השער הצפוני מודיעה שבית התפלה נבנה על ידי ר' יעקב בר דוד ואשתו רחל.
"יתברך לעד שומע תחינות אשר מלא לב עבדו באמנות, מר יעקב בר דוד איש תבונות, לשמו הגדול בית לבנות. ולויתו מרת רחל חשובה בין שאננות, כיבדו את ד' מהונם ליהנות. יפו מקדש מעט בתכונות והושלם בירח אלול בת'ש'צ'ד לחשבונות. יוטב לבוראם מהעלאת קרבנות, זכו שם עולם לקנות, יד ושם ותשואות חנות, טוב מבנים ומבנות יזכרו בטובות זכרונות, יזהר הקורא אמן לענות."
לשני צדי ארון הברית היו קבועים שני לוחות. האחד זכרון לרבי יעקב הנזכר:
האבן הזאת שבצד הארון עדה למר יעקב איש ישורון בכל שבת ושבת בזכרון להזכירו עם ישיני חברון.
בני ורמייזא היו שומרים על מצוה זו ועד מלפני השמד האחרון היו נוהגים לערוך מדי שבת בשבתו תפלת אזכרה מיוחדת לרבי יעקב הנזכר.
הלוח השני מכיל אזהרת רבי יעקב לאלו שיירשו את בתיו לשקוד על תקנת בית הכנסת שבנה.
היום נמצא רק עמוד אחד באמצע הבית עליו נשען התקרה אולם נראה שבעת הבנותו היו שנים שכן נמצאו כתוב על גולת העמוד האחד:
פארי העמודים שתים עשה בלי עצלתיים.
כפי שהזכרנו לעיל נבנה בזמן מאוחר בית תפלה קטן על יד בית הכנסת המכונה "בית הכנסת של רש"י". סגנונו וכתבה בתוכו מעידים שהוא נבנה לפני שלש מאות שנה על ידי "דוד בר יהושע יוסף ממשפחת אופנהיים". אבל אין מן הנמנע שבמקומו עמד מלפנים בית תפלה או מדרש אחר שם היה לומד או מתפלל רש"י בהיותו בורמייזא ועובדה זו היא מקור האגדה המקשרת אותו לבית כנסת זה.
בית העלמין
על העתיקות היהודיות בורמייזא נמנה גם בית העלמין בו נמצאות מצבות מלפני שמונה מאות וחמישים שנה. בבית עלמין זה נקברים רבים מקדושי הטבח של שנת תתנ"ו, רבי ברוך בן מאיר אביו של המהר"ם מרוטנבורג, המהרי"ל ובני משפחת בכרך (בכל ה"חות יאיר").
בית העלמין חולל לפני כמה חדשים על ידי הטמאים שהפכו למעלה ממאה מצבות.
אגדה על ורמייזא
בספר "מעשה נסים" לר' יוזפא שמש סי' ח. מסופר שאשת רבי שמואל החסיד כשהיתה הרה ללדת את רבי יהודה החסיד עברה לפני בית הכנסת של הנשים בוורמייזא ובאה עגלה ולחצה אותה אל הקיר, ונעשה נס והוסב הקיר לאחור באופן שאמו של ריה"ח יכלה למלט שם את נפשה.
עוד בשנים לפני המלחמה היו מראים חלל בקיר בית הכנסת של הנשים (שהוא על יד בית הכנסת הישן) אולם כבר העיר הח. א. אפשטיין שבית הכנסת לנשים נבנה בשנת תתקע"ג ואז היה רבי יהודה החסיד כבר בא בימים. בספר "שלשת הקבלה" מסופר המעשה באופן אחר: "בלכת רבינו יהודה החסיד לבית הכנסת עבר קרון מאחורי בית הכנסת בהיותו שם והקרון היה לוחצו מאד ונעשה נס ויפתח הקיר את פיו ויעלהו בתוכו וניצל".
מאת ט. בן משה
מתוך "המודיע" ה' טבת תשי"ד