האפיקומן של סיר משה מונטפיורי

במאמרו היפה והמעניין על האפיקומן (בגליון מערב פסח) מזכיר ד"ר מיכאל ריגלר, בין היתר, את הסגולה להשקיט ים סוער על ידי הטלה אל המים של חתיכת אפיקומן.
יורשה לי להעיר כי סיר משה מונטפיורי השתמש בסגולה זו בשנת תקפ"ח בדרכו חזרה מביקורו הראשון בארץ ישראל.
בספרו האנגלי על משה מונטפיורי מאת פאול גודמן מספר כי הוא העתיק לתוך מחזורו לחג הפסח דברים שרשמה רעייתו יהודית ביומנה ב-26 לנובמבר 1827 ובהם נאמר כי כאשר התחוללה סערה בים השליך מונטפיורי חתיכת מצה למים "ויהם הסוער קם לדממה", והוא, מונטפיורי, נתן הודאה לה' על הצלתו.
ואמנם בספרו הגדול של ד"ר אלעזר לווה, מזכירו של מונטפיורי, המבוסס על יומניהם של סיר משה ורעייתו יהודית, מסופר כי כאשר הספינה, בה הפליגו ממצרים, היתה קרוה לנמלו של האי מלטה, התחוללה סערה גדולה בים (לא היה זה ב-26 לנובמבר, אלא כמה ימים מאוחר יותר. ייתכן שהגב' יהודית לא רשמה את תאריך המאורע ביומן, והתאריך 26 לנובמבר מתייחס לדברים שרשמה שם לפני הסיפור על הסערה). היה זה בליל שבת. מונטפיורי רשם ביומנו כי הים רעש וגעש, ורעדה אחזה כל נוסעי האניה. רעייתו יהודית סבלה מאוד. "לעולם לא אשכח לילה זה – כתב מונטפיורי – בכל ליל שבת אזכור בתודה רחמי ה' שהצילנו".
ד"ר לווה מוסיף בספרו כי מאז עד מותו היה מונטפיורי נוהג לקרוא בלילה הראשון של פסח את הדברים – פסוקי הודאה מתאימים מספר תהילים – שרשם אז ביומנו.
אין ספק שלפני ד"ר לווה היו גם דברי יהודית שבעלה הטיל חתיכת מצה אל המים, אבל הוא לא הכניס אותם לספרו.
הצופה
י"ב אייר תשנ"ח