ירושלים, עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, חוגגת שושן פורים. קוראים את המגילה בט"ו באדר וכל דיני פורים נוהגים בה רק באותו יום.
בערים עתיקות אחרות בארץ, כגון יפו, עכו, טבריה וצפת, קוראים את המגילה בי"ד בחודש, אבל מפני הספק, שמא היו מוקפות חומה בימי יהושע, קוראים אותה גם בט"ו באדר בלי ברכה.
לא ידוע ברבים, שגם בערים רבות שבחוץ לארץ קיימו עוד בדור האחרון, מפני הספק, את מצוות קריאת המגילה גם בט"ו באדר.
דומה, שעדיין לא נערכה רשימה מלאה של כל הערים בגולה שהיו קוראים את המגילה בשושן פורים, מחמת הספק. עריכת רשימה כזו, שיש בה ערך לחקר תולדות התרבות בישראל, אינה קלה. בספרות התשובות, הפסקים והמנהגים נידונו בעיות רבות ושונות הכרוכות בקיום פורים דמוקפין מספק: אם קוראים רק המגילה, בלי ברכה, או קוראים גם בספר התורה. אם אומרים על הנסים באותו יום ונוהגים בו יתר דיני פורים: שונים היו המנהגים. ברם בכל הספרות הרחבה הזאת נזכרו רק לעיתים רחוקות שמותיהן של ערים, שהיו קוראים את המגילה מספק גם בט"ו באדר. גם התיירים היהודים השונים, שהורישו לנו תיאורים ממסעותיהם, לא סיפרו לנו הרבה על מנהגי קריאת המגילה ביישובים היהודים שביקרו שם.
גם הכרכים, שקראו את המגילה מספק, לא בכולם היתה זו מסורת רצופה. היו מעשים, שרבנים שבאו מקרוב או מתיישבים חדשים חידשו את הקריאה, באשר סברו שהכרך הוא בבחינת ספק מוקף חומה מימות יהושע בן נון. ובוודאי היו גם מעשים, שדורות מאוחרים ביטלו נוהגם של ראשונים, הואיל וסבורים היו שמנהג טעות היה. דרך משל, בפראג נראה שלפני ארבע מאות שנה לא היו קוראים שם את המגילה בשושן פורים. הרי כך כותב ר' מרדכי יפה, בעל הלבושים, שישב זמן מה בעיר זו, שבארצות הצפון אין קוראים את המגילה בט"ו, לפי שארצות אלו בכלל לא היו מיושבות בימי יהושע. רק בדורות האחרונים קראו את המגילה בפראג בט"ו באדר. כנראה, נתחדש המנהג לאחר זמנו של רבי מרדכי יפה, וכבר עמד על כך רבי אלעזר פלעקלס בתשובתו המובאת לקמן 1.
ואף זו, שבכמה כרכים שקראו בט"ו מספק, לא היה זה מנהגם של כל אנשי הקהילה, אלא של יחידים שהחמירו על עצמם או של עדות מסוימות, שהיתה להן מסורת בדבר. לפעמים קראו את המגילה מספק רק בבית כנסת אחד שבעיר ולשם בא כל מי שרצה לצאת ידי חובת קריאה גם ביום ט"ו. ועל כן אין תימה, שכמה אנשים שבדרך כלל בקיאים הם במנהגי עירם, אינם יודעים שגם במקומם קראו המגילה בשושן פורים.
כל הסיבות הללו מקשות עריכתה של רשימה מפורטת לערים בגולה שהיו קוראים את המגילה בט"ו באדר. הרשימה החלקית – מעט מהרבה – הניתנת בזה, מתפרסמת מתוך תקווה, שהיא תעורר ותעודד אחרים להשלים ולפרסם את הידוע להם בנידון זה.
פראג: רבי אלעזר פלעקלס, תלמידו של ר' יחזקאל לנדא "הנודע ביהודה", ורב וראש ישיבה בפראג, כותב בתשובותיו ("תשובה מאהבה", חלק א', סימן ר"י): "פה עיר פראג המהוללה נהגו אבותי ורבותי ואבות אבותי היראים והחרדים על דבר ה' לקרוא את המגילה גם בט"ו, ומשלחים מנות לאביונים [ועושים] סעודה, ואין בין י"ד לט"ו אלא ברכת המגילה בלבד, ואומרים שיש ספק אם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. וכן אני נהגתי אחריהם מיום שעמדתי על דעתי, אבל רוב בני העיר, וגם מהם בני תורה מופלגים ויראי ה' ושחימים אינם קורין כי אם בי"ד". הרב פלעקלס דן בארוכה בעניין ובא לכלל מסקנה, שאין שמץ של חיוב קריאה בט"ו בפראג, ואף לא מידת חסידות, "אבל עם כל זה חלילה להקל בדבר שאבותי ואבות אבותי החמירו".
וונוולניץ (וונוולניצה), עיירה בפלך לובלין בפולין. קראו בה את המגילה גם בשושן פורים (צויין על ידי צבי הרכבי ב"קול תורה" ירושלים, אדר תשי"א). יהודי וונוולניץ היו למשל בפי יהודי פולין על אשר דימו בלבם שעיירתם, היא בבחינת ספק מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.
בלגראד: סח לי הרב ד"ר יצחק אלקלעי, מי שהיה לפני המלחמה רבה הראשי של יוגוסלביה: בבלגראד קוראים את המגילה גם בט"ו בחודש. אין מברכין על הקריאה, ואין קוראים בספר תורה. ואף אין אומרים על הנסים.
קומארנו. עיירה בסלובאקיה על גדות הדנובה, ובה מבצר עתיק. על קריאת אנשי העיר את המגילה גם בשושן פורים, שמעתי בירושלים. וגם כאן בניו יורק סיפר לי על כך ר' מיכאל אדלר מיוצאי וינה.
טמישוואר. עיר בהונגריה, היום ברומניה. יהודים ספרדים היו המתיישבים היהודים הראשונים בעיר. ד"ר יצחק זאב כהנא המנוח סיפר לי, שבעיר זו, היו קוראים את המגילה גם בט"ו באדר.
ניקופול. עיר בבולגריה על הגדה הימנית של הדנובה. ר' יוסף קארו ישב בה זמן מסוים. ר' שלמה רוזאניס, ההיסטוריון של יהודי הממלכה העותומאנית, כותב על יהודי העיר בערך "ניקופול" ב"אוצר ישראל: "לפי הזכרונות היותר קדומים התיישבו שם יהודים אחר חורבן הבית השני. מנהג העיר לקרוא מגילת אסתר בי"ד ובט"ו באדר".
סאלוניקי. היתה במשך דורות מטרופלין של היהדות הספרדית בדרום אירופה. קראו בה את המגילה גם בט"ו באדר ובלי ברכה (מפי הרב יהודה פסח, איש סאלוניקי היושב בניו יורק. ועיין צ. הרכבי כנ"ל).
קושטא. הרב ר' שלמה מחלמא מספר בספרו "מרכבת המשנה" על משנה תורה לרמב"ם (חלק ב', הלכות מאכלות אסורות פ"א) שכאשר היה בשנת תקל"ט בקושטא ראה שקורין את המגילה בי"ד ובט"ו. הוא הראה להם את דברי ר' בנימין מוספיא (בעל מוסף הערוך), האומר בערך אשן, שיונתן בן עוזיאל לא חיבר את התרגום לתורה המיוחס לו, שהרי לא זו בלבד שחז"ל לא הזכירו דבר זה, אלא שבתרגום יונתן לפסוק "וצים מיד כתים" (במדבר כ"ד, כ"ד) נזכרת העיר קוסטנטיני (=קושטא) וזו לא היתה בימיו של יונתן בן עוזיאל, ורק נבנתה לאחר מותו. ואם כך הדבר, הרי אין ספק, שקושטא אינה מן הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון 2.
ר' שלמה רוזאניס מוסר בספרו "דברי ימי ישראל בתוגרמה" (חלק א', תל אביב, תר"ץ, עמ' 207), בפרק המדבר על מנהגי הרומניוטים (יהודים דוברי יוונית, התושבים היהודים הוותיקים של תורכיה ויוון) כי "בקושטנדינא (=קושטא) היו נוהגים לומר על הנסים ביום שני של פורים, וכן היו מוציאין ספר תורה, וקוראים את המגילה בלשון יוון".
קריאת המגילה בלשון יוון בשושן פורים, כתחליף לקריאת המגילה בעברית, בקהילות הרומניוטים בערים שהן ספק מוקפות חומה מימות יהושע, היא נושא לתשובה של ר' אליהו ן' חיים ("מים עמוקים", סימן ע"ט). ר' אליהו ן' חיים פוסל מנהג זה, שלפי דעתו בטעות יסודו. על הקהילות לקרוא בשושן פורים את המגילה בעברית. קריאת המגילה ביוונית (היה זה תרגום שכלל בתוכו מדרשי חז"ל), הותקנה לפי דעתו רק לשושן פורים שחל להיות בשבת.
איזמיר. "מנהג עירנו אזמיר יע"א שקורין גם בט"ו מספק בלא ברכה" (ר' יצחק פאלאג'י בספרו "יפה ללב", חלק ב', איזמיר תרמ"ו: אורח חיים סימן תרפ"ח: ובדומה לכך ב"יפה ללב", חלק ז', איזמיר תרנ"ח).
צור. על קריאת המגילה של אנשי צור בי"ד וגם בט"ו באדר הננו למדים מתשובה של הרמב"ם. הוא נשאל על נוהגם של אנשי צור לקרוא ולברך על קריאתה של המגילה בשני הימים. וזו תשובתו: יש לקרוא גם בט"ו באדר במקום שמסופקים בו, אם היה מוקף חומה מימות יהושע בן נון, אך אסור לברך על הקריאה "ואם ינצחו ההמון וייתלו במנהג לברך בט"ו, ראוי לכל תלמיד חכם וירא שמים להימנע מזה וייזהר לבלתי ענות אמן על זאת הברכה" (תשובות הרמב"ם, מהדורת א. ח. פריימן, סימן פ"ה).
דמשק. הרב יששכר בו סוסאן, תלמיד הרלב"ח ותושב צפת, כותב בספרו "תיקון יששכר" בדבר המנהג לקרוא בתורה גם בט"ו באדר בערים המסופקות: "והמקומות שקורין בהם המגילה שני ימים מפני שספק אם עיירות או כרכים הם… הסדר להם בקריאת התורה ביום השני כסדר הראשון. ומנהג זה פשוט (=נפוץ) בה בכל מקום המסתערבים [היהודים הילידים, דוברי ערבית, בניגוד לספרדים שהגיעו מקרוב], תושבי הארץ: צפת שבגליל העליון, תוב"ב וכפריה ביריה ועין אל זיתון, ושמענו שכן נוהגים גם בעזה וכן בדמשק.
חלב. היא ארם צובא המקראית לפי דעת יהודי המקום. היו קוראים גם בט"ו ובלי ברכה (מפי הרב מטלוב עבאדי, זקן דייני העדה הסורית בניו יורק).
בגדאד. הרב יוסף חיים, גדול חכמי בבל בדורות האחרונים, כותב בספרו "בן איש חי" (שנה ראשונה, פרשת תצוה, הלכות פורים, סימן י"ד): "פה עירנו בגדאד יע"א מנהגם לקרות המגילה בי"ד בברכה, אבל בט"ו קורין אותה בלי ברכה כלל. וברכה אחרונה אומרים אותה בלי שם ומלכות. ומנהגם לקרות בט"ו בספר תורה בפרשת ויבא עמלק… ומקדמת דנא היה מנהג פה עירנו לומר על הנסים ביום ט"ו בתפילה ובברכת המזון, אך הרה"ג עט"ר מורי זקני רבינו משה חיים זלה"ה ביטל המנהג של אמירת על הנסים משום חשש ספק, אבל קריאת ס"ת לא רצו לבטל, דאין כאן חשש ברכה לבטלה…"
הנוסע ר' ישראל בן יוסף בנימין (בנימין השני) מתאר בספרו "מסעי ישראל" (ליק תרי"ט, עמ' 46) את בתי הכנסיות שבבגדאד. והנה דבריו על בית הכנסת של ר' יצחק גאון: "הוא בנין גדול מאד, נשען על שישה עשר עמודים, ובו קוראים מגילת אסתר בי"ד ובט"ו לירח אדר" (ועיין גם בספר, "זיכרון ירושלים" לשניאור זלמן בהרב מנחם מנדל, ירושלים תרל"ה, דף כ' א', מסע בבל" לרבי אדר" לרבי דוד סלימאן ששון, ההדיר מ. בניהו, ירושלים תשט"ו, עמ' רכ"ה, אברהם בן יעקב: "יהודי בבל", ירושלים תשכ"ה, עמ' קכ"ז, רע"ט).
כורדיסטאן. "בארביל היא ארבילה העתיקה, בביתנורא ובסינה, קוראים את המגילה בליל ט"ו באדר ובבוקר ל אותו יום, מכיון שלפי המסורת היו אלו ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" (ד"ר בראואר, "יהודי כורדיסטאן", תירגם וערך ר. פטאי, תש"ח, עמ' 292).
דאגיסטאן. ר' יהוסף שווארץ ("תבואות הארץ", ירושלמים תר"ה, עמ' קמ"ה סבור כי ר"ש ספרא דטרבנת הנזכר בירושלמי מגילה פ"ד ה"ה בן העיר טרבנת (דרבנד) שבדאגיסטאן, והוא כותב על עיר זו: "עד היום היא עיר גדולה בשפת [ה] ים [ה] כספי המערבית, ושם בניינים גדולים, חומות ובריח מימי קדם, ואומרים שהם מזמן אלכסנדר מוקדון. וקוראים המגילה בי"ד וט"ו". יוסף יהודה טשארני, שביקר בדאגיסטאן, כותב על העיר ("ספר המסעות", פטרבורג תרס"ד, עמ' 304): "קוראים את המגילה ארבע פעמים מפני הספק … שתי פעמים קוראים בברכה ושתי פעמים בלא ברכה".
חמדאן בפרס. לפי מסורת יהודי פרס עיר זו היא שושן. גם מראים שם את קברותיהם של מרדכי ואסתר. מנהגם של יהודי חמדאן לקרוא את המגילה בשני הימים של פורים (עיין בספרו של הנוסע אפרים נוימרק "מסע בארץ הקדם", מהדורת אברהם יערי, ירושלים תש"ז, עמ' פ"א-פ"ב: וכן עיין בספרו של בנימין השני הנ"ל, עמ' 91. הקריאה בשני הימים בחמדאן היתה כנראה מטעם ספק, אם אמנם שושן היא כמסורת יהודי פרס).
איספאהאן. מנהגם של יהודי העיר לקרוא את המגילה גם בט"ו בחודש צויין על ידי צבי הרכבי ב"קול תורה" הנ"ל.
אפגניסתאן. "בעיר בלך קוראים את המגילה יומיים, בארבעה עשר באדר ובחמישה עשר בו" (מיכאל גול "ידוע עם", ניסן תש"ח).
תימן. הרב יוסף קפאח מספר בספרו "הליכות תימן (ירושלים תשכ"א, 43-44): העיר צנעא בנויה נוקום, והיא משתרעת עד המישור וכולה מוקפת חומה. מקובל שחומתה נבנתה על ידי "טג'טכין", מלך ממלכי חמיר [ חימיאר]. בפסגת הר נוקום נשתמרו שרידי עיר עתיקה בשם "בראש", וגם שרידי ארמון שהערבים קוראים לו "קצר סם אבן נח" – ארמון שם בן נח. מפי זקנינו שמענו, כי כשהיו היהודים בעיר "בראש", היו קוראים המגילה בחמישה עשר, מאחר שהארמון והעיר "בראש" נחשבו כמוקפים חומה מימות יהושע בן נון. הרב קפאח מוסיף, שהוא ביקר בשרידי עיר זו וראה שם שרידי בנייני בתי הכנסיות שהיו קיימים שם.3
הדואר יב אדר ב תשכז
1 ועיין ברדב"ז (שו"ת, חלק א', ונציה תק"ג, סימן רנ"ב) הכותב, שבמצרים (קהירא) אין לקרוא את המגילה בט"ו, כי היא עיר חדשה ואיננה מצרים שיצאו ישראל ממנה. אך נראה מן התשובה שבימיו היו עוד מי שקראו שם את המגילה ביום ט"ו. ועיין ב"נהר מצרים" לר' רפאל אהרן ן' שמעוף (נא אמון, תרס"ח).
הרדב"ז גם סבור, שלגבי חברון אין ספק שלא היתה מוקפת חומה מימות יהושע (שו"ת, חלק ב', סימן תרפ"א, ועיין גם רש"ש למגילה דף ה', ע"ב). אבל יהודי העיר היו קוראים את המגילה בשני הימים (עיין שו"ת "חיים שאל" לחיד"א, חלק ב', סימן ל"ח, אות צ"ד).
2על דברי ר' שלמה מחלמא העירני לפני שנים הרב שלמה שוסטר, מי שהיה לאחר המלחמה רבה של לודז'. אבל לא יכולתי למצוא את הדברים ב"מרכבת המשנה". כעת סחפר לי ד. ב. מנאדל-בוים, שדברי ר' שלמה מחלמא מובאים בתולדתו בספר "כלילת היופי" לר' ח. נ. דמביצר (חלק א', עמ' קמ"ד) ושם צוין המקום במרכבת המשנה.
3לא נכללו ברשימה זו שושן החרבה, וגם לא הוצל, הנזכרת במגילה ה', ע"ב, שקראו בה מספק ביום י"ד וביום ט"ו. על מיקומה של הוצל עיין הדעות השונות ב"ערוך השלם" וב"אוצר ישראל".