מאריינהוין – ווילאקא, לאטביה, כ"ב באלול תרס"ח (1908) – ירושלים, כ"ב בכסלו תשנ"ג (1992)
בן ר' צבי וויכנה סלאבה.
בעודו ילד שמע לראשונה על המזרחי מפי רבה של עיירת מולדתו ווילאקה (בפי היהודים ווילאקי) הרב בן ציון דון יחיא הי"ד, שהיה מראשוני התנועה. בימי נעוריו עברו הוריו לריגה שם למד בבית הספר העברי "תורה ודרך ארץ" ובישיבה, אשר בראשה עמד הרב ישראל משה כלאב הי"ד, שהיה חתנו של הרב מנחם מנדיל ז"ק הי"ד, רבה הראשי של ריגה. טלזנר וידידו שבתי דון יחיא, בנו של רבה של ווילאקה, יסדו בריגה סניף של "צעירי מזרחי".
הוא זכה להכיר את הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מרווינסק, את הרוגאצ'ובי ואת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובאביץ, כאשר הלה הגיע ללאטביה אחרי שיצא את ברית המועצות.
בשנת 1929 היגר לארצות הברית. למד והוסמך להוראה בישיבת "יבנה" בניו יורק ושימש רב בבית-כנסת במנהטן.
היה פעיל מאוד בהסתדרות הפועל המזרחי – תקופה מסויימת היה סגן נשיא – והיה ממייסדי ועורכי "הורייזון" (שמו שונה לאחר זמן ל"דהי ג'ואיש הורייזון" The Jewish Horizon) ירחונו של הפועל המזרחי בארצות הברית, שגליונו הראשון הופיע לקראת ראש השנה תרצ"ח.
בימי מלחמת העולם השניה עזר להקים את "הליגה למען הפועל הדתי בארץ ישראל", שתמכה במוסדות הפועל המזרחי בארץ. היה ציר בקונגרס הציוני הכ"ב בבאזל (תש"ז). באותה שנה פירסם – לרגל יובל עשרים וחמש שנות קיומה של הסתדרות הפועל המזרחי – חוברת באנגלית, בת ל"ב עמודים, על התנועה.
בשנת 1955 החל לעבוד בסוכנות היהודית בניו-יורק. תחילה במחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה. מאוחר יותר נתמנה מנהל האגף הדתי במחלקת העליה. במסגרת פעילותו במחלקה היתה לו יד בהקמת קריות החסידים בארץ.
היה יושב ראש הוועדה ליחסי חברה של "המזרחי-הפועל המזרחי" בארה"ב ובמשך כמה שנים היה עוזר לעורך, ולאחר מכן עורך "דער מזרחי וועג".
בשנת תשכ"ח עלה לארץ והתיישב בירושלים. היה הממונה במשרד הקליטה על הטיפול בעולים דתיים מארצות המערב. לאחר שפרש משרות המדינה עזר בהקמת מוסדות ישיבת "כנסת יהודה" בסנהדריה המורחבת בירושלים. מאוחר יותר מילא תפקיד מינהלי ב"אוצר הפוסקים".
היה חבר מרכז המפד"ל וכיהן כיושב ראש אירגון הוותיקים של המפד"ל בירושלים. כעשרים וחמש שנים היה נשיא "אירגון עולי ארצות המערב" ליד המפד"ל, ועשה רבות בשטחים שונים למען חבריו העולים.
מדי פעם היה דורש ב"היכל שלמה" וב"בית הכנסת הגדול" בירושלים.
הוא עשה נפשות לציונות הדתית, בכתב ובעל פה, בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית.
היה מקורב מאוד להגרי"ד סולובייצ'יק. הביא לדפוס דרשות שלו ביידיש שנשא בוועידות "המזרחי-הפועל המזרחי" בארה"ב (א דרשה, ניו יורק, תשכ"ב: פיר דרשות, שם, תשכ"ז). מאוחר יותר תירגם אותן לעברית והוציאן בשם "חמש דרשות" (ירושלים, תשל"ד).
בשנת תש"ן פירסם "אסיף" (דרושים על פרשיות השבוע ומאמרים בנושאי יהדות, חברה ומדינה). רובו של החומר בקובץ הופיע מקודם ב"הצופה", בו השתתף במשך עשרות בשנים. הספר זכה בפרס על שם השר משה שפירא.
ערך את ספר היובל לכבוד הרב מרדכי קירשבלום (ירושלים, תשמ"ג). השתתף בספר היובל לכבוד הרב ד"ר ש. פדרבוש, בעריכת הרב י. ל. הכהן מימון (מוסד הרב קוק, תשכ"א). וכן בספר ציון מן התורה (קובץ דרשות על פרשיות התורה, לזכר הרב זאב גולד, בעריכת הרב צבי תבורי, ניו-יורק תשכ"ג), וב"אנציקלופדיה לציונות וישראל" (אנגלית, ניו-יורק 1971).
שנים רבות עבד על חיבור גדול בשפה האנגלית על הקדיש. הוא לא זכה לראותו בדפוס. רק פרק אחד נדפס בחייו (בספר היובל לכבוד הרב מ. קירשבלום). בשנת תשנ"ו יצא החיבור, שהוא בעל שני מדורים: א) מקורו והתפתחותו של הקדיש. ב) אנתולוגיה על הקדיש, הספר נערך והושלם על ידי ד"ר גבריאל אברהם סיון.
כמה שנים לפני עלייתו לארץ יסד בניו-יורק את "מכון טל אורות" להוצאת ספרים. המכון הוציא, בין היתר, דפוס-צילום של "סדר עולם רבא", מהדורת ר' ד. ב. רטנר, עם הוספות ובצירוף מבואות מאת מלומדים (ניו-יורק, תשכ"ו). הוא המשיך בפעילות זו בירושלים (כמה מן הספרים הנזכרים למעלה יצאו על ידי המכון).
הצופה, כ"ג כסלו תשנ"ג.תולדותיו בפתח ספרו האנגלי על הקדיש (ירושלים, תשנ"ו)
אנצקלופדיה ציונית דתית