1
בפרק בשם "כתב-יוחסין" בספרו "יריד השעשועים" דן דב סדן בסיפור תשובתו של בעל יחס-עצמי ליורש יחס: "היחס שלי מתחיל ממני, ושלך מסיים בך".
סדן עוקב כדרכו אחרי הסיפור בכל גלגוליו וצורותיו. מביא הוא בין היתר דברי רבי יהודה אריה מודינא בספר דרשותיו "מדבר יהודה" (דף נט, ב): "כמו שהשיב חכם ממשפחה בזויה לאויל מבני היחס אשר היה מבזהו על כך. אמר לו החכם: כבוד משפחתי מתחיל ממני וכבוד משפחתך משלים בך".
אף מביא הוא מן הספר "צמח צדיק", שהוא עיבוד עברי, מעשה ידי רבי יהודה אריה מודינא, של ספר-מדות איטלקי, ובו הרכיב הרב המעבד-המתרגם מקורות משלנו במקורות שלהם. נמצא כתוב באותו ספר בפרק "מכבישת התאוות":
"…ומזה כתבו הטרוייני בי המלך פריאמו שמע קוראדו פילוסוף אומר כי הבלתי-כובש עצמו אינו אדם. ורצה לנסותו ולקח כמה בעלי לשון הרע ומדברים גדולות ושלח לדבר לו נבלות להכעיסו ?? שאל לו: מאיזו ?? והוא השיבו: ?? ממני ושלך מסיים ?? שלי מתגדל בעדי, ?? בעדך". אוסיף על דברי ?? מובא סיפור בדומה לזה בספר עברי שקדם במקצת ל"צמח צדיק" של רבי יהודה אריה מודינא. כותב רבי אברהם ב"ר יעקב גבישון בפירושו למשלי "עומר השכחה" (דף נה, ב):
2
"…לכך אמרו בספר דברי הימים של מלכי הערב, כי בקורטובא חלה דיין העיר למות והיה לו בנו, יהיה לו גם כן תלמיד, בנו של קצב… ובן הדיין לא היה ראוי כבן הקצב. לאחר שמת הדיין מינו תחתיו בן הקצב ועברו דברים בין בן הקצב ובין בן הדיין, והקל בו בן הדיין שהוא בן הקצב, אמר לו: כן הוא, אבל אני, עתה התחיל היחס ממני והשלים בך. והתחילה (ה) הנקלה בך, בפעולותיך נגרע ונשלם (הורע ובא לסופו היחס)".
סיפור זה המובא מספר דברי הימים של מלכי-ערב, מדבר, כמובן, בדיין מוסלמי. אך מכיון שהגיע הסיפור לידי החיד"א התקין לו דמויות יהודיות – והפך אותו ליהודי. והנה הלשון בה מביא החיד"א בספרו "חומת אנב" את סיפור-המעשה בשם "עומר השכחה":
"…בעיר קורטובא רב העיר נפטר ומינו הקהל תלמידו שהיה חכם והוא בן הדיוט. ובן הרב היה עם הארץ וביזה בן הרב את תלמיד אביו שהוא בן הדיוט. והשיבו: היחס והמשפחה נשלמה בהרב אביך, ובי התחיל היחס והמשפחה1
.1 החיד"א מביא הסיפור בפירושו לתהלים קכו, ו. וכבר ראינו במאמרנו "גלגולי מליצות", "הצפה" י' טבת, כי פסוק זה היה נושא לדרוש על יחס-עצמי ועל יחס שבירושה.
הצפה ב' שבט תשל"ג