שמעתי עליו עוד לפני עשרים וחמש שנה, אך רק בימים האחרונים נפגשתי עמו זו הפעם הראשונה. היה זה בירושלים בתוך מלחמת השחרור. בית"רים מארצות-הברית שהגיעו בימי המלחמה כמתנדבים לארץ סיפרו לי על משה ארנס, שהיה בשנת 1948 נציב בית"ר של ארצות-הברית. הם סיפרו בשבחו, אך דומה, אף אחד מהם לא דימה אז בליבו, שיבוא יום, ומשה ארנס, המהנדס הצעיר, ישמש בעמדת מפתח בתעשיית הנשק של המדינה.
בשנת תשל"א הוענק למשה ארנס "פרס בטחון" המדינה על חלקו בפיתוחן של מספר מערכות-נשק חדשות. רק על אחת מהן, טיל ים-ים "גבריאל", ניאות הוא לדבר עימנו. האחדות אינן ניתנות עדיין לפירסום.
"כאשר פיתחנו את 'גבריאל' לא היה לשום מדינה, מלבד ברית-המועצות, טיל ים ים", סיפר לנו ארנס. ל'גבריאל' שלנו טווח יותר קצר מאותו טיל של ברית-המועצות, אך הוא יעיל יותר".
"יעילותו הגדולה הוכחה במלחמת יום הכיפורים", הוסיף בחיוך. "חיל הים הטביע באמצעותו מספר ספינות-טילים של האוייב".
"במלחמת יום הכיפורים נתגלה כי הרוסים סיפקו לערבים נשק מתוחכם שצה"ל לא היה מוכן לו. מה אתה סבור, האם יתגבר על הבעיות שנשק זה יצר", שאלנו את ארנס.
"עסוקים היום בשינויים בתורת הלחימה וגם בפיתוחם של אמצעי-נגד אשר יענו על נשק זה". השיב.
הוא ממושקף, בעל פנים עדינות ונעים הליכות. שיחתו קולחת בביטחה. המדען שהוא היום בן 49, נולד בקובנה, גדל בריקה והגיע לארצות-הברית זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה.
בשנת 1943 נכנס ללמוד ב"אם.איי.טי." (מאסאצ'וסטס אינסטיטוט אוף טקנולוג'י) בו סיים לימודיו, שהופסקו על-ידי שירותו במשך שנתיים בחיל ההנדסה של ארצות-הברית, בשנת 1947.
הוא היה פעיל בבית"ר ולמען האצ"ל, ולאחר קום המדינה עלה לארץ. כעבור זמן קצר נשלח מטעם האצ"ל לאלג'יריה ולתוניסיה לסייע בארגון ההגנה של היהודים נגד התקפות של ערבים. לאחר שובו לארץ עשה בהכשרה ברמת-רזיאל והיה במייסדי מבוא ביתר בהרי יהודה. ישוב זה נוסד על-ידי חברי בית"ר והוא שוכן לא רחוק מביתר ההיסטורית, מבצרו האחרון של בר-כוכבא, ומכאן שמו.
בשנת 1951 חזר לארצות-הברית להשתלמות. הוא למד ב"קאלטק" (אינסטיטוט אוף טקנולוג'י אוף קליפוריה) ועם סיום לימודיו במקצוע של הנדסה אווירית עבד כ"מהנדס פרוייקט" בחברת קורטיס-רייט העוסקת בפיתוח ובייצור של מנועי סילון.
בשנת 1957 שב לארץ והחל להורות במחלקה להנדסה אווירית של הטכניון. חמש שנים לאחר מכן נתנה סגן מנהל כללי של התעשייה האווירית של ישראל ולמנהל חטיבת ההנדסה במפעל. היה זה בתפקיד זה, בו שימש כתשע שנים, שארנס זכה לתרום רבות לפיתוח מערכות הנשק של המדינה. בבחירות האחרונות נבחר לכנסת כנציג "ליכוד".
ארנס בא לארצות-הברית לביקור של כמה ימים. הוא היה כאן הנואם הראשי במשתה השנתי השני של "האגודה לכפרי נוער בישראל". בחסות האגודה נמצאים כפר הנוער יוהאנה ז'בוטינסקי בבאר יעקב וכפר הנוער דוד רזיאל בהרצליה, בהם מתחנכים כ-700 בני-נוער.
מתוך "הדואר" גליון ל', תשל"ו.