בגליון טבת תשמ"ז (חוברת קכ"ה) פירסמתי מאמר "שני דרושים המיוחסים לרבי יעקב פולק". אחד מהם דן בפסוק "רב לך אל תוסף דבר אלי…" (דברים ג, כו).
מאז מצאתי דרוש זה בספר "ברכת טוב" (ויניציאה תע"א) לר' משה נראל הכהן (הדברים שם הם משל המחבר עצמו שהיה ניצול גזירות ת"ח ות"ט ונתקבל כרב במיץ. בנו היה רבי טוביה הרופא, בעל "מעשה טוביה"); בספר "אסיפת הכהן" (אמסטרדם תצ"ב) לר' משה ב"ר אהרן צבי הירש כ"ץ (שם הובא הדרוש בשם "אדוני אבי זקני הגאון מוהר"ר יעקב" – הוא ר' יעקב, אביו של הרב רבי העשל), ובספר "חכמה ומוסר" (ליוורנו תר"י) לר' אברהם ענתיבי, שהיה במשך שנים רבות רבה של ארם צובא (הוא כותב כי שמע את הדברים מפי אחד מרבני אשכנז שמסר אותם "משם הראשונים ז"ל").
אנחנו קוראים היום – וכך היה כנראה גם לפני מאה שנה – "ראשונים" לגדולים שהיו חיים לפני תקופת השולחן-ערוך. לפי זה גם רבי יעקב פולק לראשון ייחשב, ברם המוסר הדברים "משם הראשונים ז"ל" לא נקב בשום שם. לאור הנ"ל נוטה הדעת כי הדרוש יוחס בטעות לרבי יעקב פולק. היה מי שמסר אותו בשם רבי יעקב אביו של הרב רבי העשל (ע"פ הספר "אסיפת הכהן" הנ"ל), ונתחלף לו לשומע רבי יעקב זה ברבי יעקב פולק.
אוסיף עוד כי דרוש זה מובא גם בשם הגרי"ל דיסקין זצ"ל (עיין חידושי מהרי"ל על התורה, ירושלים תשמ"ה). ועי' ג"כ בס' "פנים יפות" לבעל הפלאה, על הפסוק.
אור המזרח לו עמוד מספר 376