פירושי רבנו מלונדריש ופסקיו. יוצאים לאור על פי כתבי יד עם מבוא והערות מאת הרב מ. י. ל. זק"ש. תולדות המחבר מאת פרופ' בצלאל רות. הוצאת מוסד הרב קוק. ירושלים תשט"ז, בהשתתפות החברה להסטוריה יהודית באנגליה.
אשתקד חגגה יהדות אנגליה את יובל שלוש מאות שנות התישבות מחדש במדינה. דרך אגב: לאחר חגיגות היובל של אשתקד בבריטניה, חגיגות היובל שלפני שנתים בארצות הברית, וחגיגות היובל של התישבות שחגגו יהודים באירופה הטרום-היטלרית, תראה מה בין דורות ראשונים ודורות אחרונים. האם היה עולה על דעתם של אבותינו ואבות אבותינו התמימים ו"הבלתי-לאומיים" לחוג חגיגות לציון יובל "התישבותם" באיזושהי גולה?
הישוב היהודי החדש באנגליה לא נבנה על שרידיו וחורבותיו של הישוב שנחרב עם הגרוש של שנת 1290. ממנו לא נשאר כלום. במשך שלוש מאות וחמשים השנה בהן לא דרכה רגל יהודית בארץ האיים נמחה כמעט כליל כל זכר ממנו. רק בשני הדורות האחרונים התמסרו חוקרים יהודים, לחשוף ולגלות מחדש את עקבות הישוב הקודם. מאמציהם לא היו לשוא. הם הצליחו להעלות תמונה בהירה על מצבן הכלכלי, הסוציאלי והתרבותי של קהלות אנגליה לפני הגרוש.
היו קיימות שם קהלות פורחות שחבריהן מלאו תפקיד חשוב במשק המדינה כמלוי כספים, רמתם התרבותית היה גבוהה מאד. היו קיימות קבוצות תלמידי חכמים, ששמשו את גדולי הדור, בעלי התוספות שבצרפת ואשכנז, וששמעם הלך לפניהם בכל הגולה האשכנזית.
יצירותיהם הספרותיות אבדו עקב הגרוש וטלטולי הגולה ורק שרידים מעטים נשתמרו מהם. בספר שלפנינו מכונסים שרידי יצירותיהם של שלושה חכמים בני משפחה אחת, אשר במשך תקופה ארוכה היו מנהיגיה הרוחניים והצבוריים של יהדות אנגליה. תורותיהם של רבי משה מלונדריש ושני בניו: רבי ברכיה מניקולא (לינקולן) ורבי אליהו מנחם מלונדריש. אליהו מנחם נזכר פעמים רבות בתעודות אנגליות מאותה תקופה ומהן אנו למדים שהלוה כספים לבית המלכות, לכמורה לאצולה. מלבד היותו רב ואיש עסקים היה גם רופא ששרותו נדרש גם במרחקים. הוא מת בשנת 1284 בערך. שש שנים לפני גרוש היהודים מאנגליה. אחיו רבי ברכיה, גדול בתורה אף הוא, היה גם כן בעל עסקים רחבים כפי שמתברר ממסמכים הסטוריים.
ב"פירוש רבנו אליהו מלונדריש ופסקיו" קובצו כל תורותיו של רבי אליהו ששרדו לפליטה והם:
פרושו למשניות מסכת ברכות, לקט מפרושו למשניות סדר זרעים, פסקים לסדר זרעים, לקט של תשובות ופסקים, ופסקים בקשר לליל הסדר. כמו כן מכונסים בו פסקי אביו רבי משה ואחיו רב ברכיה.
הכרך שלפנינו הוא מפעלם המשותף של רב וחוקר היסטורי. הרב מ. י. ל. זק"ש, שההדיר את החלק ההלכתי ועטר אותו הערות והארות מאלפות רבות, ופרופ. ב. רות. ההיסטוריון האנגלו-יהודי הדן במבוא מקיף על שלושת החכמים הנזכרים ועל תקופתם.
בהמשך דברינו כמה הערות.
הספר הוא כאמור, קבוץ כל שרידי תורותיהם של שלושת החכמים הנזכרים – אך דומה שיש עוד להוסיף אחדים על אלה המובאים פה.
א) במאמרו של יחזקאל אפשטיין "יהודי אנגליה שלפני הגרוש בספרות התשובות" (טראנסאקציות של החברה להיסטוריה יהודית באנגליה, כרך 14) מובאים פסקים, מתוך כתב, של רבי אליהו מנחם ורב משה אביו שאינם מובאים בספר שלפנינו אם כי המאמר היה לעיני המהדירים.
ב) ב"חמשה קונטרסים" שהוציא נתן קירונל (וינה 1864) "בליקוטים מהלכות מועדים מספר אמרכל" מובא בהגהה פרוש מר"מ מלונדריש (שם דף כא, כ). באותו ספר ב"הלכות איסור והיתר" (שהוא איננו, כפי שהוכיחו ליקוט מ"ספר אמרכל" אלא קטע מספר "שערי דורא" והערות עליו) מובא פסק מר"מ מלונדריש (שם לג. ב) קשה לקבוע אם הכוונה לרבי מנחם או לאביו רבי משה – נראה יותר הראשון.
י. פריימן במאמרו על הלכות יין נסך שבספר "אמרכל" (ספר היובל לכבוד דוד צבי הופמן) רוצה משום מה לזהות את הר"מ מלונדריש הנזכר בספר חמשה קונטרסים עם רבי מאיר מאנגליטרה, אולם דבריו אינם נראים. זה האחרון לא נקרא אף פעם, במקורות שם הוא נזכר, בתוך ר"מ מלונדריש.
ג) ש. אסף פרסם (בספר היובל לכבוד אלכסנדר מרקס, חלק עברי) מכתב יד את "ספר הפסקים לר' הזקן". בהמשך דבריו הוא מביא פסק, המובא גם כן באותו כתב יד שהתחלתו היא: "השיב רבי משה מכנף הארץ…" יתכן שהכונה לרבי משה מלונדריש. "כנף הארץ" היא בודאי תרגום-כנוי של אנגליטרה. בספרות ימי הבינים קראו לאנגליה גם "קצה הארץ" (תרגום מילולי של אנגליטרה). כך מוצאים "באגרת השבת" לרבי אברהם בן עזרא "ארץ האי הנקראת קצה הארץ"*). "כנף הארץ" ו"קצה הארץ" הם בודאי היינו הך.
מתוך "חרות" ט"ו באב תשט"ו
*) השווה גם הבטויים בפרושו של יצחק אברבנאל "אי קצה הארץ הנקרא אינגליטרא" (בפירושו לשמות כג, ישעיהו מג' ה' ובהקדמתו לפרושו ליחזקאל).