ב"הדואר" מן ב' כסלו תשכ"ו העיר ינץ רמגל על דברי אורי צבי גרינברג במשאו בטכס הכתרתו בפרס ישראל ובלהה ניומן: "אני מתפלל שסנדלפון, שר הים העברי, ים הדמים הקדוש, הגדול, בימי העולם וכו'". הוא מוסיף כי אצ"ג מזכיר את סנדלפון, שר הים, גם בשירו "על דעת לאן" ("רחובות הנהר" עמ' קיד)[א] והוא מתפלא: הרי סנדלפון במסורת העברים לא שר של ים הוא!
רמגל יורד-ים עברי היה ובמשך שנים "חיפש" את שר הים העברי. פעם כשנפגש עם זלמן שניאור שאל אותו אם ידוע לו מיהו שר הים העברי. והלה ענה לו בוודאות גמורה: "סנדלפון" – ויעץ לו לקרוא את שירו "שירת דולה-פנינים"[ב].
מובן שגם לסנדלפון של שניאור אין אחיזה במסורת היהודית, ורמגל מסיים הערתו רבת-העניין במלים: האם הוכשל אצ"ג על-ידי זלמן שניאור?
יורשה לנו להוסיף על שאלתו-תמיהתו של רמגל: האם הוכשל זלמן שניאור על-ידי יעקב כהן?
ליעקב כהן שיר בשם "סנדלפון", והוא תיאור שר הים. הנה כמה מחרוזיו:
בחצות-הליל, בתהום הליל, בדממת עולם –
בלב-הים, נשען אל צוק של סלע
עומד חציו בתוך המים
סנדלפון שר של ים[ג].
*
שיר זה נושא את התאריך "אלול תרס"ז". שירו של שניאור "שירת דולה-פנינים" הוא חלק מטרילוגיה "משירי הגורל" שנכתבה בשנות תרס"ד-תרע"ה. בדקתי עד כמה שהיתה האפשרות בידי, ונראה כי שירו של יעקב כהן הופיע בדפוס ראשונה.
לבסוף נציין כי המשורר האמריקאי הנרי וואדסוורת לונגפאלו כתב שיר בשם "סנדלפון" בו הוא דורך בעקבות המסורת היהודית (מתאר הוא את סנדלפון כ"מלאך התפילה" "אוסף הוא התפילות וכו'"). הוא כתב השיר תחת הרושם של דברים מן התלמוד על סנדלפון שהוקראו לפניו.
מתוך "הדואר" י' באלול תשל"ג
[א] אוסיף כי אצ"ג מזכיר את סנדלפון שר של ים בסוף שירו "מיבשת וים מחזה לאלוקים" ("רחובות הנהר, עמ' רס"ד).
[ב] אוסיף כי שניאור מזכיר את סנדלפון גם בתחילת הפואימה שלו "משא אלביון":
בין ים לים אי גדול נעוץ
כעוגן סיד וחול סנדלפון נעצו:
[ג] הטכסט לפי "כתבי יעקב כהן", כרך א', שירים, הוצאת דברי תש"ך(?) עמ' לח. בספר "שירים", אודיסה תרע"ג, עמ' 224, קצת שינויים.