(להענקת פרס הרב קוק לרב ש. ק. מירסקי)
שאילתות דרב אחאי גאון עם שני פירושים קדמונים מכתבי יד ועם חילופי נוסחאות עפ"י עשרה כ"י של השאילתות וביאורים והערות ומבוא מאת הרב שמואל קלמן מירסקי. בראשית, חלק ראשון (בראשית – ויצא). מוסד הרב קוק – מכון סורא ירושלים תש"ך.
ספרות רחבה נכתבה על ספר השאילתות לרב אחאי גאון,אחד החיבורים הגדולים המעטים אשר נשרדו מתקופת הגאונים. חוברו מחקרים על מהות הספר – היו שראו בו ספר פסקים, והיו שסברו שהוא מעין ספר מצוות שנכתב מתוך מגמה נגד הקראים. דנו על יחס הספר לתלמוד הירושלמי ולספר גדול אחר מתקופת הגאונים ה"הלכות גדולות". חקרו איפה נוצר, אם בבבל או בארץ ישראל לשם עלה רב אחאי באחרית ימיו – וכל המחקרים האלה לא העלו דבר ברור על הספר ועל מהותו.
אור חדש על מהות הספר הפיץ בראשונה ד"ר א. קמינקה. לפני למעלה מחמישים שנה התכונן קמינקה להוציא מהדורה מדעית של השאילתות ולשם כך בדק בכל כתבי היד של הספר שנשתמרו. בבדיקה זו נתגלה לו עד כמה טושטשה צורת הספר על ידי המדפיסים הראשונים אשר השמיטו ממנו נוסחאות הפתיחה והסיום של השאילתות הבודדות ועל ידי כך עוברה צורתם המקורית. יעקב רייפמן כבר הכיר כי השאילתות הוא בעיקר ספר דרשות. קמינקה מאשר השי ערה זו אך עם זה העיר כי לא היו אלה דרשות שנדרשו בציבור, אלא דרשות לימודיות בהן התאמנו בני הישיבה לשאת דברים ברבים. הוא סבור שאין לדרשות האלה שום מגמה הלכתית ומראה על כמה מקומות בתלמוד שם מצויים, לפי דעתו, דרושים לימודיים. דעתו גם כי השאילתות מקורן בימי האמוראים האחרונים ורבנו סבוראי, ורב אחאי רק סידר אותן.
קמינקה התכונן, כאמור, להוציא מהדורה מדעית של הספר. אך הדבר לא עלה בידו ורק חוברת אחת הופיעה ממנה. ואם כי במשך יותר מחמישים השנה שעברו מאז, נכתב רבות על תקופת הגאונים ופורסמו כתבי יד חשובים מאותם הזמנים, לא היה מי שניגש להוציא מהדורה מדעית של השאילתות. לפני שנים אחדות נטל הרב מירסקי על עצמו משימה זו, והכרך הראשון של המהדורה החדשה הופיע לפני זמן קצר.
במבואו המקיף דן הרב מירסקי בכל הבעיות הקשורות לספר שהטרידו את חכמי ישראל. דעתו כדעת קמינקה כי הוא ספר דרשות שמקורן מתקופת אחרוני האמוראים ורבנן סבוראי, אך בעוד שקמינקה סבור כי אלה דרשות לימודיות גרידא – קובע הרב מירסקי כי דרשות אלה נדרשו ברבים להורותם את המעשה אשר יעשו, נדרשו ב"פרקי" שהתקיימו בקביעות בשבתות ובימים טובים בבית הכנסת של הישיבה בבבל. פרק מיוחד במבוא מוקדש לבאור מוסד ה"פרקי". אמנם כבר יעקב מן דן בספרו "טקסטט אנד סטדיס" במוסד זה. אך מן דן בו מן המאוחר על המוקדם. בחקרו תקופת הגאונים נתקל במוסד זה, ובהרגישו כי לא נוצר בימי הגאונים אלא קדם לו בהרבה, חיפש מקורותיו בתלמוד. מירסקי, בהראותו כי השאילתות, שמוצאן מימי חתימת התלמוד, נדרשו ב"פרקי", אסף כל המובאות בתלמוד על מוסד זה ונותן לנו תאור שלם על מהותו, מגמתו ונוהגיו. בין היתר הוא מראה, ודוקא על סמך השאילתות ובניגוד לדעתו של מן, שה"פרקי" לא התקיימו רק לפרקים, אלא מדי שבת בשבתו ובימים טובים. מתוך הסבר מהות ה"פרקי" הוא בא לדון גם במהות הדרשה, בזמן התלמוד, בבית הכנסת הרגיל, אשר לפי דעתו היא ה"ילמדנו". דוגמאות מה"ילמדנו" נשתיירו במדרש תנחומא וגם נתגלו בגניזה בקהיר, ויתכן שפעם היה קיים קובץ מיוחד מהן. מירסקי מנתח שתי צורות הדרשות האלה ועומד על המבדיל והמשותף בין שתיהן.
פרקים אחדים במבוא דנים בשאילתות ומפרשיו בדפוס ובכתב יד.
אך לא המבוא הגדול, המגלה מהות השאילתות, והמהווה כמעט ספר בפני עצמו, הוא עיקר מפעלו של הרב מירסקי, אלא מהדורתו של הטקסט, מוגה ומתוקן על פי עשרה כתבי יד, וביאוריו והערותיו עליו.
טקסט השאילתות שובש, כאמור, בדפוס עד שנטשטשה לגמרי צורתה המקורית של השאילתא. במהדורה שלפנינו הוחזרה צורתה למקורה, ותבנית הדרשה על כל חלקיה וסעיפיה ניכרת ומסומנת. כן באים במהדורה זו קטעים שלמים שהיו חסרים במהדורות הנדפסות.
כל שאילתא מהווה שילוב יחיד במינו של הלכה ואגדה. היא פותחת בהרצאות מימרות הלכתיות פשוטות ועוברת להצגת בעיה הלכתית. לאחר מכן באה דרשה בהלכה ובאגדה מענין לענין באותו ענין, ולבסוף פשוטה הבעיה. מפרש השאילתות, אם כן, מן ההכרח שלא יהיה רק בעל הלכה אלא גב ממרי דאגדתא. בפירושו היפה מוכיח הרב מירסקי יכולתו בשני השטחים גם יחד. דברי ההלכה האגדה ושילובם מוסברים מבוררים היטב ובדרך אגב מופץ אור חדש על דברי תלמוד ומדרש במקומות אחרים. בין היתר הוא מגלה מקורות חדשים להלכות בשאילתות, ויסודות בפסקי הראשונים אשר נובעים מדברי השאילתות. המבאר מנסה גם להסביר בטוב טעם ודעת הקשר והסמיכות בין דברי השאילתות לפרשיות השבוע אליהן הן מתיחסות.
נוסחאות התלמוד שבספר השאילתות מהן חשובות מאד, כי הרי מוצא הדרשות מתקופת חתימת התלמוד, והמהדיר נושא ונותן בהן בארוכה. כן שילב המהדיר לביאורו, לנוחיות המעניינים, תרגום לעברית של החלקים הארמיים של השאילתות.
את המהדורה החדשה מעטרים גם שני פירושים קדמונים, של ר' שלמה ב"ר שבתי ענו ושל ר' יוחנן ב"ר ראובן, שרואים זו הפעם הראשונה את אור הדפוס.
הספר נתקבל בהוקרה בקרב חכמים ולמהדיר הוענק בזכותו פרס הרב קוק של עירית תל אביב. יאה הספר לפרס והפרס נאה לו. בשנה הבאה ימלאו מאה שנה מאז הוציא הנצי"ב, רבו של הרב קוק, את החלק הראשון של "העמק שאלה". פירושו לשאילתות: הרב קוק בעצמו הגה כל ימיו בשרשים המשותפים של הלכה ואגדה אשר בספר השאילתות הינן שלובות ומסורגות יחד, והמהדיר, הרב מירסקי — הנו מתלמידיו וממקורביו של רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל המחודשת שבימים אלה ימלאו עשרים וחמש שנה לפטירתו!
מתוך "חרות" יום ו' , 26.05.1960