רב עמרם גאון, בן ששנא (נפטר 875 לערך), גאון ישיבת סורא (ע"ע). נודע בתשובותיו ובסידור התפילות הראשון, הקרוי על שמו: "סדר רב ע'" (ע"ע סדור, עמ' 440). לפי אגרת רב שרירא גאון הוכתר ר"ע לגאון עוד בחיי קודמו, נטרונאי (ע"ע) בר הילאי, אולם הנסיבות אינן ידועות. שנות גאונותיו אינן ידועות בדיוק, עכ"פ ב858 כבר שימש בתפקידו. יותר מ200 מתשובותיו נשתמרו, בעיקר בקבצים "שערי צדק", "שערי תשובה", בספרות הראשונים, ובגניזה. עיקר פרסומו בסידור התפילות, שנכתב כתשובה לקהילת ברצלונה כנראה. הסידור נפוץ בספרד ואח"כ בכל הגולה: הוא כולל את נוסח התפילה לכל השנה והלכותיה, מבוסס בעיקר על התלמוד ומנהג הישיבות בבבל, ושימש יסוד לחיבורים הלכתיים אחרים בספרד, פרובאנס, צרפת וגמרניה: ביניהם "סדור רש"י", "מחזור ויטרי" ועוד. בתשובה לרבנו משלם בן נתן ממלון כותב רבנו יעקב תם כי מי שאינו בקי בסדר רע"ג אסור לו לעסוק בהוראה. הסידור במצבו כיום אינו כפי שיצא מידי רע"ג, ומכיל תוספות רבות. השוואתו לציטטות מתוכו אצל הקדמונים מוכיחה כי במשך הזמן שונה גם עצם תוכנו של הסידור, לפי מנהגי המקומות בהם הועתק. ישנה השערה שכבר רב צמח בן שלמה, אב"ד של ישיבת סורא בזמנו של ר"ע, הרחיב את הסידור המקורי של רע"ג. הסידור נדפס לראשונה ע"י נ. קורונל (א'-ב'; ורשה, תרכ"ה) ואח"כ בידי א. ל. פרומקין (ירושלים, תרע"ב). ד. הדגרד ההדיר את תפילות החול מתוך הסידור (לונד, 1951) ד. גולדשמידט ההדיר לאחרונה את הסידור ע"פ מקורות רבים ובצורה בקורתית (ירושלים, תשל"ב).
האנציקלופדיה העברית כרך 27
י. נ. אפשטיין, סדר רע"ג, סידורו ומסדריו (בתוך: "ציונים", קובץ לזכרו של י.נ. שמחוני), תרפ"ט: ש. אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ק"פ-קפ"ד, תשט"ו: ד. גולדשמידט, מבוא לסדר רע"ג, תשל"ב
('כולל ביבל): A. Marx, Untersuchungen zum Siddur des Gaon R. Amram, 1908.
מתוך האנצקלופדיה העברית