לאחרונה יצא בירושלים גליון חדש של כתב העת התורני מוריה. זו הייתה, במובנים מסוימים, מהדורה מיוחדת. עם הופעת גליון זה, מוריה השלימה את השנה ה-20 להוצאה לאור. "240 מספרים- 20 כרכים, הופיעו עד כה", כתב העורך בהצהרה מיוחדת בתחילת כתב העת. "מתוכנן", נמשך ההצהרה, "להכין כרך שיכלול מדדים מפורטים של נושאים, מקורות ושמות של 20 כרכי המוריה וכן לכרכי הזיכרון שפרסם כתב העת".
20 כרכי המוריה מייצגים, אכן אוצר גדול של תורה. המדדים המפורטים יעזרו לחוקרים לגלות את כל עושרה.
מוריה נוסדה לפני 20 שנה על ידי רבי אברהם הלוי שר, אשר במשך חצי יובל שנים היה מראשי ועד הישיבות בארץ ישראל. הרב שר שנפטר לפני זמן קצר, עמד גם בראש עמותת "גאולים", שסיפקה לעולים מרוסיה ספרות יהודית דתית בשפה הרוסית.
בשנה הראשונה לקיומו נערך מוריה על ידי הגאון רבי משה הרשלר זצ"ל, חבר ותיק במערכת האנציקלופדיה התלמודית ועורך מהדורות למדניות מצוינות של פירושים מוקדמים רבים לתלמוד.
מאז מכהן הרב יוסף בוקסבאום, ראש מכון ירושלים, כעורך הראשי של מוריה.
מוריה כבשה את עולם התורה. הוא זכה לשבחים על ידי גדולי ישראל ונקרא ונלמד רבות. זאת, בשל העריכה המשובחת והתכנים העשירים של כל גיליון, שהציגו, בנוסף לתרומתם של רבנים מפורסמים וראשי הישיבה ושאר גדולי התורה, כתבים שטרם פורסמו מאת ראשונים ואחרונים (רשויות מוקדמות ומאוחר יותר).
ישנם כתבי עת תורניים אחרים המדפיסים כתבי יד של רבנים בני דורות קודמים, אך איש לא עשה זאת בקנה מידה כה גדול כמו מוריה.
כל גיליון מכיל חידושים, פירושים או החלטות של ראשונים, שלא פורסמו קודם לכן, וכן מכתבים, תשובות או הערות עלומים מאת אחרונים. הוצאת אחרונים מלווה בדרך כלל בביוגרפיות קצרות אך מצוינות של המחברים וכוללת פקסימיליות של כתב ידם.
בגיליונות האחרונים של מוריה הופיעו בין היתר היצירות הבאות של ראשונים. קטע מפירושו של הרב האי גאון למסכת גיטין (בעריכת ר"ז י' לייטנר), תשובה מאת רבנו חננאל (עריכת ר' שמחה חסידה) ותוספות הרא"ש על תחילת ערבי פסחים (עריכת ר' אברהם שושנה).
להלן כמה שמות של אחרונים שכתביהם הופיעו במוריה במהלך השנה האחרונה: רבי נתן אדלר (פרנקפורט), רבי פנחס הורוביץ, רבי אפרים זלמן מרגוליות, רבי יהודה אזוד, רבי שמואל סלנט, רבי יצחק אלחנן ספקטור והרב סולוביציק. גאונים בני זמננו – שאינם עוד – שדברי תורה שלהם פורסמו מכתב יד בגיליונות האחרונים של מוריה כוללים: רבי חיים הלר, רבי משה סולובייצ'יק, רבי ישראל זאב גוסטמן, רבי אהרן חיים צימרמן ורבי יחזקאל אברמסקי (מוריה הדפס א. מכתב שכתב הרב אברמסקי לרב הש' י' זוין, לאחר שהאחרון פירסם חיבור על הרוגצ'ובר).
מוריה נושאת מאמרים מובילים רק באירועים מיוחדים. כך היה פטירתו בשנה שעברה של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל.
במאמרו עמוס הרגשות שהופיע בגיליון ניסן תשנ"ה, מבכה רבי יוסף בוקסבאום על האבדה הגדולה שספגה עמנו בפטירתו של רבי שלמה זלמן. הוא מדבר גם על אובדן מכון ירושלים – המנוח שימש נשיאה – ועל מוריה: "אדוננו עקב באהבה ובעניין רב אחר פרסום מוריה. מאמרי ההלכה והחדשות התורה עיטרו רבים מהסוגיות. שאלנו את עצתו והתייעצנו עמו בעניינים שונים ותשובותיו ועצותיו הנחו וכיוונו אותנו".
המאמר המוביל מסתיים בהערה אישית: "אני מתאבל מאוד על אדוני ומורי. למרות שאני עדיין לא יכול למצוא את המילים לכל מה שאני מרגיש, אני חייב להביע את תודתי על כל מה שהוא נתן לי ולמשפחתי. אני חייב תודה על הזכות הגדולה להיות קרוב לאיש הגדול הזה…" באותו גיליון מוריה הופיע קטע מיוחד לתורתו של רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל. הקטע המיוחד נמשך בגליונות הבאים.
גואיש פרס יום שישי, 16 בפברואר 1996 עמ'. 69