מאורי גליציה, חמשת הכרכים "אנציקלופדיה של רבני וחכמי גליציה" שיצאה לאור בירושלים בשנים 1978-1997 זכה לשבחים רבים מכל מגזרי עמנו והוכרז כאנדרטת זיכרון גדולה למרכזי התורה של גליציה שנהרסו בשואה.
האנציקלופדיה היא פרי יצירתו של אדם אחד, הרב מאיר וונדר, תלמיד ישיבת פונובז' בבני ברק. שימש כספרן הישיבה ועבד שנים רבות בספריית האוניברסיטה הלאומית והעברית בירושלים. חוקר בקיאות רחבה וביבליוגרף ידוע, הרב וונדר עבד במשך עשרות שנים על האנציקלופדיה ונסע רבות בחיפוש אחר מידע.
הביוגרפיות של האנציקלופדיה על גדולי הרבנים ומנהיגי החסידות מציפים מידע על אבותיהם, מורים, משפחותיהם ותלמידיהם וכן על התפקידים בהם תפסו ועל המקומות שבהם התגוררו. אנו לומדים לא רק על הספרים שכתבו אלא גם על האנשים עימם התכתבו, הכתבים שבהם מצויות התשובות המופנות אליהם ועל כתבי העת להם תרמו.
הערכים מוארים בתצלומים רבים של הרבנים, מוריהם, חברים ובני משפחה, וכן ברפרודוקציות של מכתבים ומסמכים שגילה הרב וונדר בארכיונים הלאומיים ובאוספים פרטיים. כל כרך מסופק במספר מדדים מועילים. לפני זמן מה פרסם הרב וונדר כרך של תיקונים ותוספות.
הקדמה לכרך החדש מספיד הרב וונדר את חברו, הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון זצ"ל, חתנו של הגאון רבי דב בער ויידנפלד זצ"ל מטשיבין וראש ישיבת האחרון בירושלים, שנפטר בקיץ תשכ"א. (2001). הרב וונדר כותב בשבחי גדולתו של רבי שניאירסון בתורה וסגולותיו האנושיות המשובחות, וכן את עזרתו שלא יסולא בפז בעבודה על האנציקלופדיה. הרב וונדר היה מוסר לו את כתב היד של כל אחד מחמשת הכרכים של האנציקלופדיה והיה קורא לו כמה ימים לאחר מכן לשמוע את הערותיו והצעותיו.
הכרך החדש כולל מאות ערכים שרק על מעטים מהם ניתן לדון כאן. בכרך ד' של האנציקלופדיה כתב הרב וונדר מאמר ארוך מאוד על הגאון רבי משולם ראת זצ"ל, רבה של צ'רנוביץ, שהיה חבר הרבנות הראשית לאחר השתקעותו בארץ ישראל. בהוספות בכרך החדש אנו קוראים כי "רגלי מבשר", כרך דרשות על התורה והמועדים, נשא הרב ראת עוד כשהיה רבה בסוצ'בה, בוקובינה, יצא לאור בירושלים בשנת 1994, שנים רבות לאחר פטירתו. . הדרשות נכתבו על ידי חיים וולצר ונערכו על ידי נינו של הרב ראת, אליהו האיתן. הכרך החדש כולל גם ערך על אחיו של הרב ראת, רבי אפרים ראת, שלא הוזכר קודם לכן באנציקלופדיה. רבי אפרים ראת נולד בקולומאה שבגליציה והיה פעיל למען הציונות הדתית. במהלך מלחמת העולם הראשונה ברח לגרוסוורדיין. הוא הקים סניפים של תנועת המזרחי ברחבי טרנסילבניה ונבחר למזכ"ל. לאחר השתקעותו בארץ ישראל הוא משמש כמזכיר המזרחי בירושלים.
על רבי פנחס הירשפרונג, רבה של מונטריאול, שנפטר בשנת 1998, אנו למדים מההוספות בכרך החדש, כי בשנת תשנ"ט חיבורו של פרי פנחס, חידושיו על מסכת ברכות (עד דף ט"ו) שאותם פרש במהלך השבועון שלו. שיעור בבית המדרש של אגודת ישראל במונטריאול, יצא לאור יחד עם חידושי בנו רבי יצחק. התוספות כוללות גם רשימת פרסומים שבהם מצויים דברי תורה של רבי פנחס הירשפרונג.
(המשך יבוא)
גואיש פרס , Friday Feb. 2, 2007
להלן חלק מהאישים המתוארים בכרך החדש של הרב וונדר:
פנחס שיינמן (1912-1999) נולד בפולין. הוא היה מנהיג השומר הדתי בפולין ולאחר מכן של תנועת המזרחי במדינה. הוא השתקע בישראל בשנת 1948 ונבחר למזכ"ל המזרחי. הוא היה מהמייסדים וכיהן כנשיא בית הכנסת המרכזי של צפון תל אביב. שם נתן שיעורים בתלמוד ובפרשת השבוע שמשכו מאות משתתפים. בשנת 1957 הוא נבחר ליו"ר המועצה הדתית של תל אביב ומילא תפקיד זה יותר משלושה וחצי עשורים. באותה תקופה נבנו ביוזמתו עשרות בתי כנסת ומקוואות חדשים ברחבי העיר, והונהג פיקוח כשרות קפדני במאות מפעלים. הוא נבחר כנציג מזרחי לכנסת השמינית והתשיעית ושימש כסגן יו"ר גוף זה.
יעקב גריפל נולד בקרקוב. אשתו וילדיו נהרגו בהפצצת ורשה בתחילת מלחמת העולם השנייה. הוא הצליח להגיע לפלסטין והבהיל את ישוב לעזר לעזרתו של יהודי נרדף באירופה. במשך שלוש שנים במהלך המלחמה ייצג את אגודת ישראל כחבר במשלחת ההצלה של היישוב שפעלה באיסטנבול. הוא סייע להצלת יהודים רבים מסלובקיה, הונגריה ורומניה. הוא מת בברוקלין ב-1962.
רבי זאב גוטליב (1910-1983) נולד בגליציה המזרחית. הוא הוסמך על ידי בית המדרש לרבנים של וינה וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת וינה על עבודת הדוקטורט שלו על תרגומו של יונתן בן עוזיאל. בשנים 1932 עד 1938 כיהן כרב בבית הכנסת "אנשה אמת" ובבית הכנסת "נווה שלום" בווינה. כמו כן היה פעיל בתנועת המזרחי האוסטרית. לאחר האנשלוס ברח לאנגליה שם עסק בחינוך יהודי. הוא היה אחראי על אכסניה בוויילס לילדי פליטים יהודים מאוסטריה וגרמניה. בשנת 1948 הוציא לאור את "מימי קדם", מבחר סיפורים מהתלמוד ומהמדרש עם הערות בעברית ותרגום לאנגלית. הספר המאויר, שיצא לאור בלונדון על ידי המועצה לחינוך דתי יהודי, נשא הקדמה מאת ד"ר נתן מוריס.
בשנת 1959 נבחר הרב גוטליב לרב הראשי של גלזגו ושימש גם כראש בית הדין הרבני של הקהילה. עמד בראש המזרחי בבריטניה והתיישב בישראל ב-1977. הוא ערך את איתן אריה, שו"ת חותנו, הרב אריה לייב רוזן (אביו של הרב משה רוזן, רבה הראשי של רומניה) עם הערות משלו (ירושלים, תשל"ז) והשלים את המהדורה המלומדת של אברהם דרום של הרב עובדיה. פירוש ספרנו לתורה (מוסד הרב קוק, ירושלים, 1980).
הרב יוסף רוזנטל למד אצל החפץ חיים והרב נפתלי טרופ ברדון והיה מהתלמידים המצטיינים של ישיבת מיר. הוא עבר את כל התלמוד מדי שנה, ולמד שבעה דפים מדי יום. עמד בראש ישיבה ברימנוב (גליציה) והוזמן להחליף את הרב י.י. קנייבסקי כראש הישיבה בפינסק, אליה הגיע עם עשרה תלמידים לבושים ב"לבוש גליסי". גורלו ושל משפחתו אינו ידוע.
כרך "תיקונים ותוספות" של הרב וונדר, כמו שאר הכרכים באנציקלופדיה שלו, מואר בתצלומים רבים של רבנים וכן בפקסימיליות של מכתבים ומסמכים.
