כחמש מאות יהודים חיים ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (מזרח גרמניה). הם מפוזרים על פני שמונה קהילות. מאתיים מתגוררים במזרח ברלין. הקהילה היהודית במזרח ברלין היא היחידה במזרח גרמניה שמקיימת שירותי שבת לאורך כל השנה. השירותים מתקיימים בבית הכנסת Rykestrasse.
בית כנסת זה נהרס במהלך ליל הבדולח של נובמבר 1938 ונבנה מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה. יש גם בית אבות יהודי במזרח ברלין וכן קצבייה כשרה שפתוחה שלושה ימים בשבוע. לקהילה אין רב, רק חזן. בפסח האחרון קיבלו יהודי מזרח ברלין ואלה של ערים אחרות במזרח גרמניה מצות מהונגריה. הקהילה מורכבת בעיקר מזקנים ומאנשים בגיל העמידה. בשנה שעברה נולד לקהילה ילד. נימול ע"י ד"ר פיטר קירשנר כומר הקהילה שהוא רופא במקצועו.
ה"נחריכטנבלט", המתפרסם מדי שלושה חודשים על ידי הקהילות היהודיות במזרח גרמניה, ציין אז כי זו הייתה ברית המילה הראשונה של יילוד במזרח ברלין מזה 16 שנים.
משרדי הקהילה תופסים מספר חדרים בבניין שהיה פעם נספח לבית הכנסת הגדול ברחוב אורניינבורגר. בית הכנסת הזה, מקדש ליברלי עם קיבולת של 3000 מקומות ישיבה נחנך בשנת 1866. הוא נהרס במהלך ליל הבדולח. עדיין ניתן לראות את ההריסות.
בסמוך למשרדי הקהילה נמצאת הספרייה היהודית של הקהילה. הוא אורגנה לפני מספר שנים על ידי גב' רנטה קירכר, אשתו של ד"ר פיטר קירשר. לפני זמן מה הציגו שלטונות ברלין לספרייה עותקי תמונה של מסמכים הנוגעים לתולדות היהודים בברלין. אלפי תיירים מהעולם החופשי חוצים מדי יום ממערב ברלין למזרח ברלין לביקור קצר. הם עושים זאת בנקודות המעבר הרשמיות של העיר המחולקת. רבים מיהודי ברלין לשעבר מגיעים מכל חלקי העולם למזרח ברלין כדי לבקר בקברים של קרובי משפחה וחברים בבית הקברות היהודי הגדול של וייסנזי.
לפני מספר חודשים ביקרנו אשתי ואני במזרח ברלין. זה היה הביקור השני שלנו בעיר. ברגע שעברנו דרך "צ'ק פוינט צ'רלי" – אחת מנקודות המעבר – נסענו במונית למשרדי הקהילה היהודית. בילינו זמן מה עם הגברת רנטה קירכר, הספרנית. היא התלוננה שרק מספר קטן של יהודים עשה שימוש בספרייה. על קרוב למאתיים הקוראים הרשומים, רק חמישה עשר היו יהודים. רובם הגדול של חברי הספרייה היו נוצרים, שהתעניינו ביהודים וביהדות. זמן מה לפני שהיינו במזרח ברלין, ביקרה שם קבוצת עיתונאים ישראלים. את חתימתם מצאתי בספר המבקרים של הספרייה ביניהם את חתימתו של חברי הטוב, המשורר והסופר יעקב אבן חן (אדלשטיין) שהוא חבר מערכת היומון המזרחי "הצופה".
כמה דקות הליכה ממשרדי הקהילה ב-Grosse Hamburger Strasse, מספר אתרים בעלי עניין יהודי. עד 1942 נמצא שם בית ספר יהודי לבנים. כיום שוכן בבניין בית ספר מקצועי. בסמוך עמד בית האבות הראשון של הקהילה היהודית בברלין. בשנת 1942 השתלט הגסטפו על הבניין והפך אותו למחנה מעבר ליותר מחמישים אלף יהודי ברלין: גברים, נשים וילדים שגורשו לטרזינשטט ואושוויץ. הבניין כבר לא. אבן גדולה המזכירה את מות הקדושים של המגורשים, מסמנת את האתר.
מאחורי בית האבות היה בית הקברות היהודי הראשון של ברלין. הוא נפתח ב-1672 ונסגר ב-1827. נקברו בו שנים עשר אלף יהודים. במלחמת העולם השנייה חיללו הגרמנים את בית הקברות. מהמצבות הישנות שרדו רק אלו שנבנו בקיר של בניין סמוך. כיום כל שטח הקבורה ריק ממצבות, למעט קברו של הפילוסוף משה מנדלסון שעליו הוקמה מצבה חדשה. בשנת 1949 הדביקה הקהילה היהודית בברלין שלט עם כתובות בעברית וגרמנית – על קיר הבניין השכן, לזכר חילול בית הקברות בידי גרמנים. התקשינו להשיג מונית ב-Grosse Hamburger Strasse ונאלצנו ללכת מרחק מה ברכבת התחתית, שלקחה אותנו לאלכסנדר פלאץ התוססת והשוקקת. שם ביקרנו בחנות הכלבו הגדולה והמעניינת ולקחנו מונית חזרה ל"צ'ק פוינט צ'רלי".
