דרשת הראב"ד לראש השנה

Print Friendly, PDF & Email
רבינו אברהם ב"ר דוד מפושקיירש. דרשה לראש השנה. יוצא לאור מתוך כתב יד על ידי אברהם שישא הלוי, לונדון תשט"ו.
ידוע לנו הראב"ד הפוסק והמפרש. ספרים רבים חבר בשטח ההלכה, מהם שנשתמרו בידינו בשלמותם, מהם שנאבדו במשך הדורות ורק קטעים מתוכם המובאים בספרי הראשונים נשארו לפליטה ומהם שלא זכינו להם לגמרי ורק את שמותיהם אנו מכירים.
הראב"ד גם דרשן היה, סמוך לחג ומועד היה דורש לבני עדתו ותלמידיו בעניני דיומא: דברי אגדה והלכה, דברים המעוררים למחשבה ולמעשה. הוא בעצמו ואחרים מזכירים דרשות אלו בספריהם אך טרם זכינו להנות מן האור הגנוז בתוכם.
דרשת הראב"ד לראש השנה, שנשתמרה לנו בכתב יד, אולי יחיד בעולם, שהיה ברשותו של רבי דוד אופנהיימר והיום נמצא בין שאר הספרים וכתבי היד מעזבון אותו גאון אוסף ספרים בספרית בודליאנא באוקספורד הובאה כעת לדפוס על ידי אברהם שישא שעטר אותה הארות והערות מאלפות והקדים לה מבוא קצר הכולל קויה הכלליים של הדרשה, פרטים על נוהג הדרשה בפרובנס ותאור כתב היד.
בדרשה זו מתגלה לפנינו הראב"ד כאמן הדרש. הדרשה, בנינה – מלאכת מחשבת, נדבכים, נדבכים. ראשה אגדה וסופה הלכה. בהתחלתה פסוקים המדברים בקדושת וגדולת היום, יום הדין ויום התשובה, אליהם צמודים מדרשי אגדות המבארים דרכי התשובה ומעלותיה ואחריהם הלכות החג, מסודרות קבוצות, קבוצות, דיני שופר, ברכותיו ותקיעותיו וקצת דיני תפלות היום. אהבת הקיצור המאפיינת כל כתבי הראשונים, פסקיהם, תשובותיהם ופירושיהם, גם אז כשהם באים בארוכה, מציינת גם דרשתו של הראב"ד. דבריה קצרים אך תמציתיים וברורים.
כאמור עטר המהדיר, תלמיד חכם וחוקר צעיר שבמשך השנים האחרונות פרסם בקבצים שונים מספר מחקרים בתולדות הרבנות המצטיינים בבקיאות, דייקנות וזהירות, את הדרשה בהארות והערות רבות ומאלפות, מסבירות הן דברי הראב"ד מתוך השוואה עם דבריו ודברי ראשונים אחרים באותו ענין המובאים במקום אחר ומציינות ביחד עם שנויי נוסחאות המקורות למדרשי האגדה והלכה המצוטטים בפנים.
ולבסוף הערה קטנה: על דברי הראב"ד "חמשה בעלי תשובה הם וכל אחד גדול מחברו" (עמ' כ"ד) יש להעיר כי חלוקת בעלי התשובה לחמשה סוגים אנו מוצאים כבר אצל רב סעדיה גאון. "יש לתשובה חמש מעלות כל מעלה קודמת מהן גדולה מהמתאחרת"(אמונות ודעות, מאמר חמישי). סוגי בעלי התשובה אצל רב סעדיה גאון הם רק במקצת שונים מאלו שאצל הראב"ד אולם הם מביאים פסוקים שונים לגבי לבסוס הדברים, חלוקת בעלי התשובה לארבעה ששה ושבעה סוגים אנו מוצאים אצל בעלי מוסר אחרים מבין הקדמונים (ראה הערתו של ענעלאו ל"מנורת המאור" לישראל אלנקאוה חלק ג' עמוד 85, ניו-יורק תרצ"א) אך כל זה איננו פותר עדיין את השאלה בה מתלבט מהדיר דרשת הראב"ד אם דבריו על חמשה סוגים של בעלי תשובה יסודם במאמר חז"ל.

מאת: ט. פרשל מתוך "המודיע" ד' תמוז תשט"ו.