גיליון אדר של "סיני" שהגיע לאחרונה לחופים אלה, מציין את השלמת הכרך החמישים של ירחון מצוין זה, המוקדש לתורה, למדנות יהדות ולספרות. בעשרים וחמש השנים שחלפו מאז הקמתה שימשה "סיני" פורום רבנים, סופרים ותלמידי חכמים ממדינות רבות, וחמישים הכרכים, שהופיעו עד כה, הם בית אוצר של מחקרים ומאמרים במדינה. תחומים רבים של ידע יהודי.
לפני מספר שנים, לרגל הופעת הכרך הארבעים של "סיני", פרסם עורכו הרב י.י. מימון (פישמן) כרך יובל, בהקדמה אליו הסביר מדוע כינה את כתב העת שלו בשם "סיני." זמן קצר לאחר פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, לקח על עצמו הרב מימון הקמת הוצאת ספרים לספרות תורנית, הנושאת את שמו של הרב הראשי הראשון של ארץ ישראל המחודשת, והוצאת ירחון למדני. הוא ביקש לקרוא ירחון "ירושלים", אך רשויות המנדט הבריטיות סירבו לאשר את השם הזה עבור כתב עת יהודי, בטענה שירושלים יקרה לא רק ליהודים, אלא גם לעמים אחרים.
רבי מימון הציע אז את השם "סיני". גם את השם הזה הבריטים לא נטו לאשר. "האם סיני היה קדוש רק ליהודים? האם לא הקימו הנוצרים מנזר על ההר הזה?" כך טענו הבריטים. כעס על הסירוב החוזר, מחה הרב מימון בחריפות והדגיש כי היהודים, ורק היהודים, הם יורשי חוק סיני. לבסוף הוא קיבל אישור להשתמש בשם "סיני".
הוא קיבל את ההיתר המבוקש בחודש ניסן תשנ"ז (תרצ"ז) והוא החליט לפרסם את הגיליון הראשון של ירחונו החדש בסיון שלאחר מכן, בחודש שבו ניתנה התורה ליהודים בהר סיני.
אז "סיני" הופיע ללא הפרעה במשך עשרים וחמש שנים. הרב מימון היה מחבר ועורך כרכים רבים וכמייסד וראש הוצאת מוסד הרב קוק תכנן הוצאתם לאור של מאות כרכים. עם זאת, הוא מתגאה במיוחד בעובדה שהוא השיק וערךlaunched and edited את "סיני" ובכך נתן לחוקרים רבים את ההזדמנות לפרסם את תוצאות מחקריהם.
הוא עצמו תרם ל"סיני" מאמרים ומחקרים רבים במגוון נושאים. אלה כוללים את הפרסום מתוך כתב היד של "יחוסי תנאים ואמוראים" המונומנטלי מאת רבי יהודה בן קלונימוס משפייר, שחי במאה השתים עשרה.
לפני מספר שנים החל רבי מימון לפרסם ב"סיני" את "אמצע חודש והודו" הפופולרי שלו, שבו נידונים אירועים ואישים מההיסטוריה היהודית הנוגעים לכל חודש. בסוף השנה מתפרסמים המאמרים של שנים עשר החודשים הקודמים בצורת ספר. עד כה הופיעו שמונה כרכים של "מידו חודש והודו". לפני מספר חודשים חגג הרב י.ל. מימון יום הולדת 86. הוא חלש פיזית, אך לא נשבר ברוחו.
במהלך חייו הארוכים חי הרב מימון הן בעולם הפוליטיקה והמנהיגות היהודית והן בעולם הלימוד היהודי. הוא היה אידיאלוג וחוקר, ניהל משא ומתן מדיני והיה סופר; הוא היה חבר בקבינט הישראלי וחוקר קפדן. לעת זקנתו עזב את הזירה הפוליטית והתמסר כמעט אך ורק לאהבת נעוריו הגדולה, שליוותה אותו בקריירה הפוליטית הארוכה והמצטיינת שלו: הספר היהודי. שיזכו לו עוד שנים רבות של עמל פורה בתחום שהוא כל כך אוהב.
