רבי ישראל מסלנט זצ"ל ותרגום הש"ס לשפת עבר
נר לנשמת מורי ורבי הרב הגאון רבי אליהו לופיאן זצ"ל אחרון גדולי-אישי-המוסר פשוט להם לסופרי תולדותיו של רבי ישראל מסלנט זצ"ל, כי הגאון לא רק שהגה תוכנית לחבר פירוש קל לתלמוד, אלא […]
נר לנשמת מורי ורבי הרב הגאון רבי אליהו לופיאן זצ"ל אחרון גדולי-אישי-המוסר פשוט להם לסופרי תולדותיו של רבי ישראל מסלנט זצ"ל, כי הגאון לא רק שהגה תוכנית לחבר פירוש קל לתלמוד, אלא […]
א. "ואף על פי כן רמז יש בדבר (בטבילה), כשם שהמכוין לבו ליטהר, כיון שטבל טהור, ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר, כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות […]
מורי ורבי הרב הגאון ר' אליהו לופיאן זצ"ל, אחרון גדולי אישי-המוסר, בימי הקיץ, עת היה הולך אנה ואנה באולם הישיבה, היה נעצר ליד שולחנות התלמידים העייפים מחום-היום והיה מעודד אותם […]
שני סיפורי "כל נדרי" על ר' ישראל מסלנט א. מעשה ידוע ברבי ישראל מסלנט שבדרכו לתפילה בערב יום הכיפורים עם חשיכה שמע בכיתו של תינוק –שאמו עזבתו ללכת ל"כל נדרי" […]
ב"אור המזרח" (תשרי, תש"ם) כתבתי על ארצות וערים שיהודי הגולה, מתוך חיבת ציון וירושלים, קראו עליהן שמותיהן של אלה אם מפני שבנו בהן בתים גדולים לתורה או שמצאו בהן קצת […]
במאמרו "הגדות כתובות ומצויירות במאה הי"ח" ("הדואר" י"א ניסן תשכ"ג) דן ר' יצחק ריבקינד המנוח בתופעה של ריבוי ההגדות הכתובות והמצויירות במאה הי"ח. שרדו מן המאה הזו מספר גדול מאוד […]
"לשנה הבאה בירושלים". אמירה זו שאנו אומרים בסוף הסדר של פסח ובסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים – מתי נולדה, מאין באה לנו? אפשר שהשאלה לא הוצגה כראוי. אמירה זו על […]
א. כמה חכמים[א] נזקקו לאימרתו של רבי אברהם אבן עזרא כי האותיות הן כגופות, ומובן וטעם המילים – הם נשמותיהן. ר' אברהם אבן עזרא מבטא רעיון זה בצורות שונות ואנחנו […]
א. רבינו יוסף קארו קרא לספר הפסקים שלו "שולחן ערוך". וכך הוא כותב בהקדמתו לספרו "וקראתי שם ספר זה שלחן ערוך, כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל […]
דורות ראשונים ואחרונים השתמשו במלים "מנוחתו כבוד" לברכת נפטרים. כתבו גם ברכה זו בראשי תיבות "מ"כ" או "תמ"כ" (תהא מנוחתו כבוד). הביטוי שאול מישעיה יא, י. שם נאמר: "והיה ביום […]