הגדות

יהודים הורשו להתישב בוואנזבק בסוף המאה הט"ז. בימי גזרות ת"ח ות"ט מצאו מקלט בוואנזבק, יהודים פליטים מאוקראינה שהגיעו להמבורג ולא ניתן להם להשאר בה. באותה תקופה התחברו יהודי וואנזבק עם […]

ההגדה של פסח אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה בוורשה בבית הדפוס "סטראוטיפ". שנת ההדפסה לא נזכרת בהגדה. לפי אברהם יערי בספרו "ביבליוגרפיה של הגדות פסח" (ירושלים תשכ"א, מס. 2121) […]

המאה הי"ח ראתה התחדשותה של ההגדה הכתובה והמצויירת. באותה תקופה נדפסו כמאתים וארבעים מהדורות של ההגדה ועם זאת השתמשו גם בהגדות כתובות ומצויירות ביד. עדות לכך היא המספר הניכר של […]

  ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה בהמבורג בשנת תקנ"ו. במאה הי"ח, במיוחד, היו קהילות אה"ו (ר"ת: אלטונה, המבורג, ואנדזבק) המאוחדות מפורסמות כמקום תורה בו ישבו רבנים גדולים וחכמים […]

הגדה זו נכתבה בשנת תקל"ב בידי הסופר סת"ם ר' נתנאל בן אהרן לוי. הוא הסופר ר' נתנאל ב"ר אהרן סג"ל אשר בשנת תקל"א כתב את ההגדה, שנדפסה בשנה שעברה בשם […]

ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, היא אחת ההגדות הכתובות והמצויירות היפות ביותר מן המאה הי"ח. היא מעשה ידי יוסף בן ר' דוד מלייפניק, סופר-אמן מצויין, אשר כמה מיצירותיו נשתמרו. […]

ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, היא מעשה ידיו של יוסף בן ר' דוד מלייפניק סופר-צייר מצויין אשר הגדותיו תוארו כ"יצירות מופת ממש באמנות היהודית של המאה הי"ח".[1] יוסף בן […]

ב"ביבליוגרפיה של הגדות פסח" רשם אברהם יערי מהדורה אחת של דפוס ויניציאה שנת שס"א (עמ' 4, מס. 29). נראה שהגדה זו יצאה בשתי מהדורות, אחת לספרדים ואחת לאשכנזים. במהדורה אחת […]

"זו היא ההגדה האחרונה שהופיעה במצרים. היא נדפסה בקהיר בשנת 1946", אמר לי משה יערי, איש ירושלים. "הבט בעמוד האחרון ותראה תמונה של אשה צעירה נושאת את הדגל הציוני. מתחת […]

ב. יאושזאהן מביא ב"פון אונזער אלטען אוצר" בשם רבי יושה בר מבריסק פירוש נפלא לדברי ההגדה "ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר". והרי הוא בלשונה של המהדורה העברית […]