פסח

במאמרו "הגדות כתובות ומצויירות במאה הי"ח" ("הדואר" י"א ניסן תשכ"ג) דן ר' יצחק ריבקינד המנוח בתופעה של ריבוי ההגדות הכתובות והמצויירות במאה הי"ח. שרדו מן המאה הזו מספר גדול מאוד […]

"לשנה הבאה בירושלים". אמירה זו שאנו אומרים בסוף הסדר של פסח ובסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים – מתי נולדה, מאין באה לנו? אפשר שהשאלה לא הוצגה כראוי. אמירה זו על […]

1. תופעה ידועה בתולדות הדפוס, דורות ראשונים של דפסים היו משתמשים בחיתוכי עץ של ציורים לענינים שונים. חיתוך-עץ שהוכן לנושא מסויים, לא נמנעו מלהשתמש בו גם לענינים אחרים, אם באותו […]

 "הגדה שלמה" סדר הגדה של פסח, עם חילוקי נוסחאות. הערות וציונים וילקוט פרושים בצרוף מבוא של נוסח ההגדה והשתלשלותו וברור ענינים שונים הנוגעים לליל פסח מאת הרב מנחם כשר בעריכת […]

כמה נוסחים של סיפור לפסח א. ר׳ מיכל רבינוביץ מספר בספרו ״חול המועד" (ירושלים תשכ״ה) בפרק ״בדיחות פסח": רבי נחמן זליג ראה שהפסח ממשמש ובא וביתו ריק ואין כלום לחג […]

בשנת 1981 נדפס בגרמניה המזרחית ספר על "חד גדיא". הוא כולל ציורים מאת הצייר היהודי-הרוסי אנטולי קפלן. תרגומים של השיר ביידיש וברוסית, כשאותיות התרגומים מצויירות אף הן על ידי האמן, […]

הקהילה היהודית בפרקנפורט על נהר מיין היתה מן העתיקות והחשובות ביותר בגרמניה. קהילה יהודית היתה קיימת שם כבר במאה הי"ב. בשנת 1241 התנפלו תושבי העיר על היהודים.  כל אלה שסרבו […]

ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה באופנבך, גרמניה, בשנת תפ"ב.  היא במדה רבה מעשה ידיה של משפחה אחת: סב, אב ונכד. הפירושים ו"חידושי דינים"[1] בהלכות פסח הנדפסים בהגדה זו […]

ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נכתבה וצויירה בשנת תקי"א בווינה בידי אהרן שרייבר הערלינגן, סופר-אמן ידוע.  שרייבר הערלינגן, אשר מוצאו מגיביטש במורביה, היה פעיל כסופר תקופה ארוכה. נשתמרו כמה […]

 ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה בויניציאה בשנת תע"ו.  היא מקושטת בציורים רבים וכוללת תרגום יהודי-איטלקי ו"צלי אש", שהוא קיצור של "זבח פסח", פירושו של רבי יצחק אברבנאל להגדה.  […]