הגדת קיצע משנת תקמ"ב
מאות בשנים אחרי המצאת הדפוס באירופה היה עדיין נפוץ השימוש בספרים בכתב-יד. היו תמיד יחידים שהעדיפו בהזדמנויות שונות להשתמש בספר בכתב-יד, כתוב בידי סופר-אמן. ביחוד היה זה כך לגבי ההגדה […]
מאות בשנים אחרי המצאת הדפוס באירופה היה עדיין נפוץ השימוש בספרים בכתב-יד. היו תמיד יחידים שהעדיפו בהזדמנויות שונות להשתמש בספר בכתב-יד, כתוב בידי סופר-אמן. ביחוד היה זה כך לגבי ההגדה […]
"צריכים לדעת כי מצוה…לספר לילדינו בלילה הזה על יציאת מצרים..על כן תיקנו חכמינו ההגדה לקרותה בלילה הזה. ברם…בדורנו רוב העם. וביחוד הנשים והטף, אינם מבינים אותה…לכן שמנו לבנו להעתיק אותה […]
זולצבאך, עיר בגרמניה הדרומית, לא היתה לה אף פעם קהילה יהודית גדולה, אך העיר היתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי בשל הספרים העברים הרבים שנדפסו שם.[1] נדפסו שם, בין היתר, […]
ההגדה המתפרסמת כאן בפקסימילה נכתבה וצוירה על ידי ר' משה ב"ר נתן הכהן, תלמיד רבי משה סופר זצ"ל, רבה הנודע של פרסבורג, הידוע גם בכנוי "חתם סופר." הכותב הקדיש אותה […]
ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נכתבה וצוירה בשנת תע"ט על ידי הסופר משולם זימל ב"ר משה. הוא היה אחד הסופרים האמנים שבמאה הי"ח כתבו ועיטרו הגדות וספרי קודש אחרים […]
כמה חוקרים העירו על המקבילות בין שיר-הסדר "אחד מי יודע" ובין שירים דומים אצל עמים אחרים: הצביעו ביחוד על שיר-העם הגרמני "גוטר פרוינד איך פראגה דיך…"[1] גם העירו כי השיר […]
אחת הסיבות להתחדשות אמנות העיטור של כתבי-יש של הגדות, מגילות אסתר וספרי דת אחרים במאה השמונה-עשרה היתה עלייתה של שכבה חברתית חדשה של יהודי החצר "שהשתדלו לשוות לכל מאורע ומאורע […]
ב"טיימס" הלונדוני בשעת 1840 אוספים עשירים וגדולים של הגדות בעולם – מהם ברשות ספריות ידועות, ומהם ברשות יחידת חובבי-ספרים. אך דומה שאותה "הגדה", עליה ניחד כאן את הדיבור, לא ידועה […]