קריאת מגילת אנטיוכוס בחנוכה
באחד הפרקים של מסתו "האמנם נשתכחה גבורת החשמונאים ("מחניים" כרך סג, חנוכה תשכ"ב) ייחד אברהם יערי את הדיבור על הקריאה בציבור של מגילת אנטיוכוס בימי חנוכה. בימי הביניים היו נוהגים […]
באחד הפרקים של מסתו "האמנם נשתכחה גבורת החשמונאים ("מחניים" כרך סג, חנוכה תשכ"ב) ייחד אברהם יערי את הדיבור על הקריאה בציבור של מגילת אנטיוכוס בימי חנוכה. בימי הביניים היו נוהגים […]
חוקרים וסופרים עמלו למצוא פשר לדבר למה קראו חז"ל לחג השבועות – עצרת. דעות שונות נאמרו בזה, וראויים לתשומת-לב מיוחדת דברי קלמן שולמן ב"הצפירה" (שנה ו', 1879, גליון 25), אשר […]
"שאמרו להן כתבו על קרן שור שאין לכם חלק באלוקי ישראל" (ירוש' חגיגה פ"ב ה"ב. עז,)[1]. דברים אלה על גזירת מלכות יון נתפרשו באופנים שונים. היו שאמרו שיש לקרוא המלה […]
א. הילולות ל"ג בעומר. הילולות – לשון רבים. ההילולא על קברו של רשב"י במירון היא אמנם עתיקת-יומין, מפורסמת ביותר ומושכת רבבות מכל שכבות הישוב, אך הי איננה העליה-לקבר היחידה המתקיימת […]
1. תופעה ידועה בתולדות הדפוס, דורות ראשונים של דפסים היו משתמשים בחיתוכי עץ של ציורים לענינים שונים. חיתוך-עץ שהוכן לנושא מסויים, לא נמנעו מלהשתמש בו גם לענינים אחרים, אם באותו […]
(חידושו של רבי יעקב פולק) ערב שבועות מאחרים לקדש עד אחרי רדת הלילה (יש המאחרים אפילו להתפלל ערבית). למה? כי עלינו להתחיל את החג אחרי שהסתיימו "שבע שבתות תמימות" של […]
יצחק מיזליש: שירת המאור, פיוטי רבי זרחיה הלוי – ראובן מס, ירושלים, תשמ"ד רבי זרחיה בן יצחק הלוי גרונדי, התלמודי הגדול בן המאה הי"ב, ידוע ללומדי התלמוד בעיקר כ"בעל המאור", […]
על רבי פנחס הלוי, אחיו של הרא"ה[1] "כתב החכם ר"ז הלוי באזהרות שלו שא"צ לתקוע בין סימן לסימן אלא תקיעה אחת. וזהו שאמר מבין כל שתי תרועות שונות אין פשוטה […]
ב"הצופה" הופיעה שורת מאמרים של רפאל לוי על "כתיבה מימין לשמאל ולהיפך". בעקבות מאמרים אלה נתפרסמו בעתון נוספות והערות של קוראים. יורשה לי להוסיף מעט על הנאמר. בספר "מחברת איתיאל" […]
על דברי הגמרא: "נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס" (שבת כג, א) אומר רש"י: "שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחילה ועל יד אשה נעשה […]