חגים

"צריכים לדעת כי מצוה…לספר לילדינו בלילה הזה על יציאת מצרים..על כן תיקנו חכמינו ההגדה לקרותה בלילה הזה. ברם…בדורנו רוב העם. וביחוד הנשים והטף, אינם מבינים אותה…לכן שמנו לבנו להעתיק אותה […]

זולצבאך, עיר בגרמניה הדרומית, לא היתה לה אף פעם קהילה יהודית גדולה, אך העיר היתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי בשל הספרים העברים הרבים שנדפסו שם.[1]  נדפסו שם, בין היתר, […]

ההגדה המתפרסמת כאן בפקסימילה נכתבה וצוירה על ידי ר' משה ב"ר נתן הכהן, תלמיד רבי משה סופר זצ"ל, רבה הנודע של פרסבורג, הידוע גם בכנוי "חתם סופר."  הכותב הקדיש אותה […]

ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נכתבה וצוירה בשנת תע"ט על ידי הסופר משולם זימל ב"ר משה.  הוא היה אחד הסופרים האמנים שבמאה הי"ח כתבו ועיטרו הגדות וספרי קודש אחרים […]

כמה חוקרים העירו על המקבילות בין שיר-הסדר "אחד מי יודע" ובין שירים דומים אצל עמים אחרים:  הצביעו ביחוד על שיר-העם הגרמני "גוטר פרוינד איך פראגה דיך…"[1]  גם העירו כי השיר […]

 אחת הסיבות להתחדשות אמנות העיטור של כתבי-יש של הגדות, מגילות אסתר וספרי דת אחרים במאה השמונה-עשרה היתה עלייתה של שכבה חברתית חדשה של יהודי החצר "שהשתדלו לשוות לכל מאורע ומאורע […]

"משלוח מנות של מחברים", בשם זה פירסמתי ב"הדואר" (ח' אדר תשל"א) מאמר על יצירות ספרותיות שמחבריהן שלחו אותן מנה לפורים לרעיהם. יורשה לי היום, לרגל חג הפורים הבא עלינו, לציין […]

ב"טיימס" הלונדוני בשעת 1840 אוספים עשירים וגדולים של הגדות בעולם – מהם ברשות ספריות ידועות, ומהם ברשות יחידת חובבי-ספרים. אך דומה שאותה "הגדה", עליה ניחד כאן את הדיבור, לא ידועה […]

(לט' באב) במרכזה של רומא, בפוֹרוּם רומאונס, ניצב השער שהקימו הרומאים להנציח את זכר נצחונו של טיטוס על יהודה המורדת. ליהודים היה שער זה זכרון חרפה וצער במשך כל הדורות. […]

 במרכזה של רומא, בקצה הפוֹרוּם, מול הקוׁלוֹסיאון, ניצב השער שהקימו הרומאים להנציח את זכר נצחונו של טיטוס על יהודה המורדת. ליהודים היה שער זה זכרון חרפה וצער במשך כל הדורות, […]