מאמרי טוביה ו

פעם היה שמו אפרים קראסנר. היום הוא נקרא אפרים דקל. דקל היה אחד מ"שבעת" כינויי-הסתר בהם השתמש בחייו רבי הפעולה והעלילה. לאחר קום המדינה בחר בו כבשמו הרשמי. משנת 1946 […]

1. חבריו לכיתה בבית הספר התיכון שבגראץ, אוסטריה, לא דיברו אליו במשך שנים. אפילו לא נתנו לו שלום – מפני שהיה יהודי. הוא היה היהודי היחיד בכיתה המסיימת. לאחר הבחינות […]

הגדות תל אביב היא אחת ההגדות בכתב יד ששרדו מהמאה השמונה עשרה. היא נכתבה בשנת תקל"א על ידי הסופר סתם ר' נתנאל ב"ר אהרן סג"ל. מכתבות בעמודים שלפני השער הננו […]

הגדה זו שבה מצוי תרגום בשפה האשכנזית, מעשה ידי וואלף היידנהיים, נדפסה ברדלהיים בגמרניה. לא נזכרת בה שנת ההדפסה. לפי אברהם יערי (ב"ביבליוגרפיה של הגדות פסח", ירושלים תשכ"א מס. 2648) […]

אחרי מיטתו של העו"ד איזידור (ישעיה) פרנקל בסוף שנת 1938 התנוסס שמו של הרשל גרינשפאן בכותרות העיתונות העולמית. בשבוע שעבר הוזכר שוב כעיתונות היהודית אגב הידיעה מפאריס על פטירתו של […]

יהודים הורשו להתישב בוואנזבק בסוף המאה הט"ז. בימי גזרות ת"ח ות"ט מצאו מקלט בוואנזבק, יהודים פליטים מאוקראינה שהגיעו להמבורג ולא ניתן להם להשאר בה. באותה תקופה התחברו יהודי וואנזבק עם […]

לפני עשרים וחמש שנה ביקרתי בבית הקברות העתיק של העדה הספרדית באמסטרדם. היה זה שנתיים אחרי גמר מלחמת העולם השניה ויהודי העיר, אשכנזים וספרדים, שרידי הטבח, הקימו מחדש את חייהם […]

ההגדה של פסח אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה בוורשה בבית הדפוס "סטראוטיפ". שנת ההדפסה לא נזכרת בהגדה. לפי אברהם יערי בספרו "ביבליוגרפיה של הגדות פסח" (ירושלים תשכ"א, מס. 2121) […]

המאה הי"ח ראתה התחדשותה של ההגדה הכתובה והמצויירת. באותה תקופה נדפסו כמאתים וארבעים מהדורות של ההגדה ועם זאת השתמשו גם בהגדות כתובות ומצויירות ביד. עדות לכך היא המספר הניכר של […]