מאמרי טוביה ו

  ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה בהמבורג בשנת תקנ"ו. במאה הי"ח, במיוחד, היו קהילות אה"ו (ר"ת: אלטונה, המבורג, ואנדזבק) המאוחדות מפורסמות כמקום תורה בו ישבו רבנים גדולים וחכמים […]

הגדה זו נכתבה בשנת תקל"ב בידי הסופר סת"ם ר' נתנאל בן אהרן לוי. הוא הסופר ר' נתנאל ב"ר אהרן סג"ל אשר בשנת תקל"א כתב את ההגדה, שנדפסה בשנה שעברה בשם […]

ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, היא אחת ההגדות הכתובות והמצויירות היפות ביותר מן המאה הי"ח. היא מעשה ידי יוסף בן ר' דוד מלייפניק, סופר-אמן מצויין, אשר כמה מיצירותיו נשתמרו. […]

ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, היא מעשה ידיו של יוסף בן ר' דוד מלייפניק סופר-צייר מצויין אשר הגדותיו תוארו כ"יצירות מופת ממש באמנות היהודית של המאה הי"ח".[1] יוסף בן […]

הרב ישכר תמר ז"ל מעיר בפתיחתו לספרו הגדול "עלי תמר" (חלק א, תשל"ט) כי בעל "כסף משנה" (רבי יוסף קארו) קורא לדף עלה. הוא גם מציין – כנראה על סמך […]

  הידיעה על הקמת בית חרושת לנייר בחדרה מביאתנו לייחד את הדיבור על חלקם של היהודים בהפצת מכשיר כתיבה זה באירופה. ייצור הנייר מפשתן הומצא על ידי הסינים. לפי המסורת […]

חלוקות הדעות בדבר ראשית השימוש בתואר "ראשון לציון" לרבנים הראשיים של העדה הספרדית. לדעתו של א. ל. פרומקין ("תולדות חכמי ירושלים", חלק ב', עמ' 58-57) היה הרב משה גלאנטי, "הרב […]

.רבי אברהם אבן עזרא נלחם נגד מפרש אחד שרצה לומר כי השבת הנזכרת במקרא מתחילה בבוקר ומסתיימת בבוקר שלאחריו. הראב"ע מספר שבהיותו בלונדון בא אליו בחזון לילה ציר שלוח משבת […]

הקדמה מאת פרופסור יוסף קלוזנר: מבוא מאת מ. אג"ף; הוצאת בית ביאליק ע"י "דביר" תל-אביב תשי"ד. טרם הוערך כראוי חלקה של יהדות וינה בתנועת שיבת ציון והתחדשות העם. יותר מכל […]

פירושי רבנו מלונדריש ופסקיו. יוצאים לאור על פי כתבי יד עם מבוא והערות מאת הרב מ. י. ל. זק"ש. תולדות המחבר מאת פרופ' בצלאל רות. הוצאת מוסד הרב קוק. ירושלים […]