מנהגים

לקהילות בגולה "אז ישיר". חיבה יתירה נודעת מעמנו ל"שירה". שיר הגאולה הראשון. קדמונינו הנהיגו אמירתה בכל יום בפסוקי דזמרה. השבת בה חלה קריאתה – מוכתרת היא בשמה "שבת שירה", ולכבודה […]

(בנתיבות מנהגי ישראל) דרשות הראשונים מנהג דרשת הרב בחתונה עתיק ימים הוא. חכמי התלמוד כרכו כנראה בברכות שנאמרו בשעת החופה או במשתה החתונה דברי תורה שונים מן הענין[1]. על דרשות […]

רשות ה"נודע ביהודה" "רשות" הוא שם הפיוט בו מבקש שליח הצבור שתפלתו למען הקהל תתקבל או בו הוא נוטל רשות מן החכמים לעבור לפני התיבה. רשות מן הסוג השני נפוצה […]

י"ט כסלו חג הגאולה הוא לחסידי חב"ד. יום הלל והודאה, שמחה ומשתה לזכר שחרור הרב משבי הגויים באותו יום. כיוצא בו, יום טוב לכל דבריו, הפורימים השונים שקבלו עליהן קהלות […]

א. הקורא בתורה "צריך שיהא פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב"[1]. חותמים בדבר טוב גם בנביאים ובכתובים. על כן אין מסיימים קריאת "איכה" בפסוק "כי אם מאס מאסתנו, קצפת עלינו […]

 שיורי נרות יום הכפורים בספרו החשוב והיפה "מנהגי ישראל" (ח"ב, מוסד הרב קוק, תשנ"א) הקדיש פרופ' דניאל שפרבר פרק לנוהג להשתמש בדברים שנעשתה בהם מצוה אחת לשם מצוה אחרת ("הואיל […]

 דב סדן. עם עובד תל-אביב, תשט"ז. הספר הוא קובץ מאמרי עיון ודיון בבעיות שהמחבר נתקל בהן בעבודתו בתור סופר, מבקר, עורך ומתרגם. פנים רבות לבעיות הנדונות. מהן שעוסקות במלים, שעברו […]

(מתוך פנקס הקהלה הראשונה בעולם החדש) אחרי כבוש ארצות אמריקה הדרומית על ידי ספרד ופורטוגל היגרו אנוסים רבים משתי מדינות אלה למושבות החדשות שמעבר לים בתקוה למצוא שם מקלט ומחסה […]